# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/957/63/7/

וזה בחינת (דברים כד, יז): "לא תחבל בגד אלמנה", כי מבאר במאמר 'גזלה' (סימן סט), שהוא שיך למאמר הנ"ל, שעקר הממון הוא בבחינת האשה, שהוא בחינת נפש, בחינת שם וכו', עין שם. והיא בחינת האילן, שחיותה על־ידי הממון והעשירות שמשפיע לה בעלה, שהוא ממשיך השקת האילן, כי הוא ממשיך לה כל השפע של העשירות שהוא חיותה.

וכל זמן שבעלה חי, הוא ממשיך לה שפע עשירות בכל עת מחדש שהוא חיותה, כי שרש חיות האשה תלוי בבעלה. והעקר על־ידי בחינת המשפט הנ"ל, כי הבעל הוא בחינת 'משפט', כי עקר בחינת המשפט תלוי בו לבד, כי אשה פסולה לדון (חשן משפט, סימן ז, סעיף ד), והיא בבחינת 'שם', בחינת 'נפש', בחינת 'עשירות', בחינת 'חומה', בחינת 'כסא', בחינת 'היכל הקדש', כידוע ומובן כל זה במאמרים הנ"ל. והאיש הוא בחינת 'משפט', כי הוא שורר בביתו ושופט את כל בני ביתו והתלויים בו ועל־ידי־זה יש לו כח להמשיך עשירות שתלוי במשפט שהוא חיות האשה כנ"ל, אבל כשנעשית אלמנה, חס ושלום, אזי אין לה מי שימשיך לה בחינת הארת המשפט, שמשם העשירות ואין לה חיות כי אם מהעשירות שהשאיר לה בעלה בכתבתה. ועל־כן אסור למשכן האלמנה, כי כשלוקח ממנה משכון - לוקח כל חיותה, כי אין לה עוד מי שימשיך לה בחינת הארת המשפט, שעל־ידי־זה יש תקוה לדחות העניות ולשלם להמלוה וכנ"ל. כי עקר המשכון שלוקח הוא שממתין להלוה עד אשר ירחיב ה' ידו, ועל־כן אסור לקח המשכון מביתו או לחבל בגד אלמנה, כדי שלא לפגם המשפט, כנ"ל: