# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/61/3/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיג:) על זה הפסוק, ששונא האמור כאן הוא שראוהו עובר עברה, הינו בחינת התגברות הדמים של השס"ה גידין, שהם בחינת שס"ה עברות, כמו שכתב רבנו ז"ל שם, ומזה בעצמו נעשה בחינת הנפילה, בבחינת "כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד" וכו' כנ"ל, כי אסור לשנא ישראל אם לא שראהו עובר עברה, שאז מצוה לשנאתו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בענין זה, כי העברה על־ידי התגברות הדמים של השס"ה גידין כנ"ל, ומשם בא בחינת השנאה על־ידי הדמים כנ"ל. ועל־כן מתר לשנאו, כי הוא בבחינת שנאה כנ"ל, ואף־על־פי־כן צותה התורה לבל יניחנו לפל לגמרי, רק צריך לעזב מה שבלבו עליו ולהפך בזכותו - להביאו לבחינת אהבה כמו שתרגם אונקלוס: 'משבק תשבוק' וכו', ועל־ידי־זה מרים אותו מנפילתו, כנ"ל: