# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/11/

אבל השם־יתברך הכריחו לילך, כי השם־יתברך עשה נפלאות גדולות, אף־על־פי שלא היו ישראל כדאי, ועשה אותות ומופתים גדולים ונוראים במצרים, ובכל זה הראה, שכל הפעלות משנות ממנו יתברך בעצמו, והם בידו כחמר ביד היוצר, ויכול לשנות אותם בכל עת כרצונו, כי יכול לעשות ממטה נחש, ומנחש מטה, וממים דם, ואחר־כך מדם מים וכן כלם, כי כל הפעלות משנות בידו, כי כלם נמשכים ממנו לבד מאחדותו הפשוט, ועל־ידי־זה הוציאם ממצרים ומכל הצרות משטיפת הדמים, כמו שכתוב (יחזקאל טז, ו): "ואמר לך בדמיך חיי" וכו'. והכל היה כדי שיודו ויהללו שמו יתברך תמיד, כמו שכתוב (שמות ט, טז): "ולמען ספר שמי בכל הארץ, ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" וכו'.

וכן עשו ישראל, כמו שכתוב (שם ד, לא): ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו - קדה והשתחויה זה בחינת הודאה בלב שלם, בחינת כריעת מודים, ותכף שהתחילו להמשיך בחינת תודה התחיל להאיר האמת וכו', שעל־ידי־זה התחיל להאיר בחינת התגלות אחדות הפשוט מתוך הפעלות משתנות, וכמו כן נתבטל כח המצרים שיונקים מהשנויים של הפעלות משתנות כשאין נכללים יחד. וכל מה שנתבטל כחם והאיר יותר בחינת התגלות אחדות הפשוט, חזרו תהלוכות דמים לילך כסדר יותר, וכן חוזר חלילה לטובה עד שזכו לצאת ממצרים.

ואז באותו הלילה אמרו שיר והלל, כמו שכתוב (ישעיה ל, כט): "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", ואז המשיכו ביותר בחינת תודה, שזה עקר הגאלה עד שזכו לקריעת ים סוף, שאז היה גמר גאלתם שאז אמרו שירת הים בשמחה רבה, כי אז נשלם ההודאה בשלמות נפלא על־ידי שירת הים, כי הא בהא תליא כנ"ל. והעקר זכו לזה על־ידי אהרן שלא חלק על משה, אדרבא! יצא לקראתו בשמחה, ואהרן היה נביא וגדול הדור והרב ישראל סמכו עליו ונכללו במשה על ידו, ועל־ידי־זה עקר התגלות אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות, על־ידי שרבים מסכימים לדעה אחת אמתיית וכנ"ל, שזה נעשה על־ידי אהרן, וכנ"ל: