# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/17/

וזה בחינת כל ספר תהלים שיסד דוד המלך, עליו השלום, שהוא בחינת משיח, שעל ידו תהיה הגאלה שלמה, שהוא חמשה ספרים כנגד חמשה חמשי תורה. כי עקר קיום התורה הוא על־ידי בחינת תהלים - שהוא בחינת תודה הודאה שעל־ידי־זה מתקרבים להשם־יתברך ומקימין התורה וכנ"ל. ועל־כן סים משה אשריך ישראל, ובזה פתח דוד אשרי האיש כמו שאיתא במדרש רבה פרשת 'ויחי' ופרשת 'וזאת הברכה' - כי משה יגע מאד עד שמצא ההתחלה, כי הוא היה הגואל הראשון, שהיה קשה מאד למצא הדרך הזה של תודה והודאה מחמת שעדין לא היתה שום גאלה, ומעת שהתחילו בני ישראל להיות לעם - תכף ירדו בגלות מצרים, על־כן באמת היה קשה בעיניו השליחות מאד. אבל עכשו שכבר הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה והפליא חסדו עמנו כל־כך, תהלה לאל יש לנו על מה להודות, שעל־ידי־זה יכולין להתקרב להשם־יתברך, כנ"ל.

ועל־כן סים: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וכו', להורות להם שצריכין תמיד לשבח ולהודות להשם־יתברך על נעימת גורלם ולומר בכל יום בשמחה: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו וכו'. ובמה שסים משה פתח דוד ספר תהלים אשרי האיש וכו', ויסד כל מזמורי תהלים על זה - להכניס בנו דרך זה, להתחיל תמיד מבחינת תהלים, להודות ולהלל להשם־יתברך על כל החסדים וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר ההתקרבות להשם־יתברך, שעל־ידי־זה תבוא הגאלה, וכנ"ל.

וזה שכתב אדמו"ר ז"ל שתהלים מסגל לתשובה (סימן עג תנינא), דהינו להתקרב להשם־יתברך ולתורתו הקדושה, הינו כנ"ל, שעקר ההתקרבות על־ידי תודה, שזהו בחינת תהלים וכנ"ל.

ועל־כן משה סים באשרי שהוא בחינת תודה - שמודים על חלקנו ואומרים אשרינו וכו', כי משה לא היה יכל להתחיל בזה, מחמת שהוא היה הגואל הראשון ולפניו לא קדמה גאלה וכנ"ל, אך אחר שכבר גאל את ישראל ויגע כל ימיו, עד שהכניס את התורה בישראל, אז סים באשרי, להורות להם שילכו בדרך זה להודות על חלקם וכו' וכנ"ל. ועל־כן דוד שהיה אחר משה אמר: אני אתחיל בזה במה שסים משה, כי עתה שכבר זכינו ליציאת מצרים ולמתן־תורה על־ידי משה, עתה כל התחלתנו על־ידי בחינת אשרי - שהוא בחינת תודה, וכנ"ל:

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (מדרש תהלים א), שדוד אמר עשרים ושתים פעמים 'אשרי' בתהלים כנגד מקימי התורה שהוא בעשרים ושתים אותיות. הינו כנ"ל, כי עקר קיום התורה על־ידי 'אשרי' כנ"ל, שצריך כל אחד לומר כמה פעמים 'אשרי' בכל יום - לתת שמחה בלבו על חלקו שזכה להיות בכלל ישראל וכו' וכנ"ל. כי העקר הוא שמחת התורה והמצות, כמובא מזה הרבה בכתבי האר"י ז"ל (שער המצוות בהקדמה, פרי־עץ־חיים, שער עולם העשיה, פרק א), ובפרט בדברי אדמו"ר ז"ל, וכן יסדו לנו קדמונינו לומר שלש פעמים 'אשרי' בכל יום, וכן אומרים בכל יום בבקר: אשרינו מה טוב חלקנו וכו' אשרינו וכו', וכן אומרים אחר התפלה: ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים וכו' וכן הרבה. וצריך כל אחד לשום לב לזה לשמח עצמו בזה בכל נקדה ונקדה טובה שיש בו מקדשת ישראל וכו', כי זה חיינו, כי על־ידי־זה ההתקרבות להשם־יתברך, וכנ"ל: