# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/21/

וזה שאומרים קדם השופר מזמור כל העמים תקעו כף וכו' כי ה' עליון נורא מלך גדול וכו' 'מלך גדול' דיקא, בחינת אגוסטוס הנ"ל. וזה ידבר עמים תחתנו ולאמים תחת רגלינו - שכל העמים ולאמים שהם עקר הפעלות משתנות כלם יהיו נכנעים ומתבטלים אלינו, שאנו נכללים בו יתברך, שזהו בחינת כלליות כל הפעלות משתנות הרחוקים מאד מאד באחדות הפשוט, שזה עקר נוראות גדלות מלכותו וכבודו יתברך, בחינת מלך גדול וכו' כנ"ל. וזהו יבחר לנו את נחלתנו הינו בית־המקדש ששם עקר ההתגלות הזה, כנ"ל. וזהו עלה אלקים בתרועה וכו' זמרו אלקים זמרו וכו' הינו בחינת כל העשרה מיני נגינה שנמשכין על־ידי השופר, בבחינת "היטיבו נגן בתרועה", כמו שמבאר במקום אחר וכו' (הלכות פריה ורביה, הלכה ג', אות י). וזהו מלך אלקים על גוים אלקים ישב על כסא קדשו - 'ישב' דיקא וכנ"ל. וכן מסים אחר־כך: נדיבי עמים נאספו וכו' - שהם הגרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה מט:), שכל זה בחינת כלליות פעלות משתנות באחדות הפשוט כנ"ל, שעל־ידי־זה אלקים ישב על כסא קדשו - בחינת 'יושב על כסא', וכנ"ל: