# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/29/

ובענין יבום וחליצה שהזכרנו למעלה - לא בארנו היטב, כי אין כאן מקומו. וזהו "וחלצה נעלו מעל רגלו" (דברים כה, ט) - כי שם מקשר נפש המת כמובא (תקוני־זהר תקון כו, עב.), כי עקר הפגם ברגלין, ששם צריכין הדמים לילך כסדר כשזוכין להולדה. וזה שלא זכה להשאיר זרע - פגם בזה, ועל־כן וחלצה נעלו מעל רגלו דיקא. ועל־כן נקראים ההלכות - "הליכות עולם", כי עקר שלמות ההלכה שיזכה על ידה לילך בה להתקרב על ידה להשם־יתברך לעבודתו בחינת (חבקוק ג, ו): "הליכות עולם" - שיזכה לשאר על עמדו בקדשה לעולם ועד. כי העולם בכללו נקרא בחינת רגלין נגדו יתברך, כמו שכתוב (ישעיה סו, א): "והארץ הדם רגלי". והאשה והממון ששם עקר התגברות הפעלות משתנות נקראים רגליו, כמו שמבאר במקום אחר (סימן סט).

וזה (ישעיה סו, א): השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי וכו', כי עקר תקון כסאו בשמים הוא דיקא על־ידי הארץ הדם רגלי, על־ידי שהרגלין, שהם המדרגות התחתונות מאד, ששם עקר רבוי הפעלות משתנות, כשהם נכללים באחדותו יתברך, בבחינת (תהלים קג, יט): "ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה", שדיקא כשיודעין שמלכותו בכל משלה, וכל הפעלות משתנות ממנו יתברך אז דיקא בשמים הכין כסאו, כנ"ל. וזהו בחינת המשכן ובית המקדש, בחינת (שם צט, ה): "רוממו ה' אלקינו והשתחוו להדם רגליו" וכו'. וזהו בחינת מה שאיתא בכתבים, שעקר גמר התקון יהיה כשיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא" וכו', בחינת 'עד דמטי רגלין ברגלין' הינו כנ"ל, ועל־כן עקר התקון על־ידי כל הנ"ל שהוא בחינת תודה הלכה, בחינת הליכות עולם, בחינת תקון הרגלין וכנ"ל:

הלכות אפוטרופוס