# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/3/

וזה בחינת כל הקודם בנכסי הגר זכה (חשן משפט, סימן ערה, סעיף א). כי הגר שמתגיר - זה בחינת שנכלל בחינת פעלות משתנות הרחוקים מאד בתוך אחדות הפשוט, כי הגר שהיה מתחלה עכו"ם מהשבעים עממין, הוא עקר בחינת פעלות משתנות, כי עם קדוש ישראל נקראים 'גוי אחד בארץ' (שמואל־ב ז, כג), ועל־כן הם בבחינת אחדות הפשוט כנגד השבעים עכו"ם, כי 'אוריתא וקדשא בריך הוא וישראל כלא חד' (זהר אחרי עג.).

ועל־כן שבעים נפשות בית יעקב נקראים 'נפש אחת', ושש נפשות עשו נקראים 'נפשות רבים', כמו שפרש רש"י שם, כי הם רחוקים מהאחדות הפשוט על־ידי שלא קבלו את התורה, ועל־כן הם עקר בחינת הפעלות משתנות. וכשבא אחד מהם ומתגיר - זה בחינת שנכללין בחינת פעלות משתנות הרחוקים מאד, ונכללין באחדות הפשוט, כי בתחלה היה בבחינת פעלה משנה מאד כנ"ל, ועתה רוצה להתקרב להשם־יתברך להאחד הפשוט, ולכלל בישראל גוי אחד בארץ, שעל ידם עקר כלליות כל הפעלות משתנות באחד הפשוט. כי כל נפשות ישראל, כל מה שמתרבין יותר - נכללין ביותר באחדות הפשוט, כנ"ל.

וזהו גדל מעלת הגר שמתגיר, שהזהירה התורה עליו לקרבו ולאהבו כמו שכתוב (דברים י, יט): "ואהבתם את הגר", כי זה יקר מאד אצל השם־יתברך - כשנכללין פעלות משתנות באחדות הפשוט. וכל מה שהפעלה משנה ורחוקה ביותר, כשזוכה להתגבר ולכלל באחדות הפשוט - הוא יקר ביותר, כי זהו רצונו יתברך, שדיקא על־ידי הפעלות משנות הרחוקות מאד - יתגלה אחדות הפשוט, שזהו בחינת גדל מעלת הבעל־תשובה, שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לד:): 'במקום שבעלי תשובה עומדים - אין צדיקים גמורים יכולין לעמד', כי מחמת שהיו בתחלה רחוקים מאד על־ידי עונותיהם, שזהו עקר בחינת פעלות משתנות. כי על־ידי כל מצוה ומצוה נכללין באחדות הפשוט, ולהפך, על־ידי כל פגם ועברה, חס ושלום, נתרחקין משם, לבחינת עלמא דפרודא, חס ושלום, שהם עקר בחינת פעלות משנות הרחוקים מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בהר קי.). ועל־כן כשחוזר בתשובה, אזי נתגלה אחדות הפשוט מתוך הפעלות משנות הרחוקות מאד, שזה יקר מאד אצל השם־יתברך, כנ"ל. ובפרט הגר שהיה רחוק ביותר מחמת שאינו מזרע ישראל כלל, על־כן כשבא להתגיר ונכלל בקדשת ישראל גוי אחד - הוא יקר בעיני השם־יתברך, מחמת שנתגלה אחדות הפשוט מפעלות משנות הרחוקות, שזה יקר מאד בעיני השם־יתברך כנ"ל. וכל מה שהפעלות משנות ביותר ויותר - כן יקר יותר אצלו יתברך כשנתגלה משם אחדות הפשוט, וכנ"ל. וזה בחינת מה שאיתא בזהר הקדוש (יתרו סט.), ומובא בדבריו ז"ל (סימנים י, יד): 'כד אתי יתרו ואמר, כי עתה ידעתי כי גדול ה', כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא' (כאשר בא יתרו ואמר, כי עתה ידעתי כי גדול ה', אזי התעלה והתכבד שמו יתברך למעלה ולמטה); וכנ"ל: