# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/30/

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל במשנה (גטין נב.): אפוטרופוס שמנהו אבי יתומים - לא ישבע, מנהו בית־דין - ישבע. כי כבר מבאר ענין הירשה ששיך לבנים, כי הולדת הבנים נמשך על־ידי ממון דקדשה של התומכי אוריתא, שמשם כל הממון שבעולם וכנ"ל. כי עקר החיוב להשאיר בנים הוא רק בשביל זה - כדי שהבנים שנולדו על־ידי ההלכות שנולדו על־ידי תומכי אוריתא, שמשם כל ההולדות שבעולם כנ"ל - ימשיכו כל התקונים הנמשכין על־ידי ההלכות שהם בחינת תודה הודאה, שהוא להאיר האמת בעולם, ולהשלים הדבור עד שיזכו לגלות אחדות הפשוט מתוך רבוי פעלות משתנות שהם הבנים של זרע ישראל שנתרבו בעולם, שכל מה שמתרבין ביותר זרע ישראל שמתרבין בהם שנוי הדעות מאד כנ"ל. וכשכלם נכללים בדעה אחת ומיחדים שמו יתברך - על־ידי־זה מתגלה ביותר אחדות הפשוט מתוך פעלות משנות הרבה מאד, שזה עקר יקרת קדשת הגדלת כבודו יתברך וכנ"ל.

וזה בחינת מה שהבנים אומרים קדיש אחר מיתת אביהם ואמם, כי זה האדם שנפטר - כל תכליתו שיזכה לחלק עולם הבא. ועקר שעשוע עולם הבא הוא תודה הודאה כנ"ל, שעל־ידי־זה נמשך קדשת שבת־קדש שהוא בחינת עולם הבא, שעל־ידי־זה מתגלה אחדות הפשוט וכו', שבשביל כל זה בא האדם לזה העולם, ועל־כן אחר מותו שצריך לבוא לזה - לבחינת שעשוע עולם הבא, שהוא להודות ולהלל לשמו יתברך כנ"ל, על־כן אומרים הבנים אחריו קדיש - שאינו תפלה על המת, רק שבח והודאה נפלאה ונוראה להשם־יתברך, כמובא. כי קדיש כולל כל מיני שבחים וברכות הודאות וכו', כי הוא שבח נפלא ונורא מאד, דתבר כל גזיזין דפרזלא כמובא בזהר הקדוש (תרומה קכט:), וכמו שאומרים: יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם וכו', בריך הוא לעלא מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא וכו'. ועל־כן אומרים קדיש אחר כל הברכות והודאות, וכן אחר כל הלכות שלומדין, כי הוא עמוד שבין עולם לעולם, כמובא (פרי־עץ־חיים, קדישים פרק א). כי קדיש כולל כל ההודאות והשירות והתשבחות, ומעלה כלם לשרשם העליון לעלא ולעלא עד אין־סוף.

ועל־כן זה הנפטר, שכל תקונו שיתקבץ חלקי הטוב שבו, כפי מה שזכה לעשות טוב בעולם, שכל התכלית הוא הודאה שהוא שעשוע עולם הבא, שצריך עתה לבוא לזה - שיהיה לו איזה חלק בשעשוע עולם הבא שהוא הודאה כנ"ל, על־כן בניו אומרים אחריו קדיש, שהוא כלליות כל ההודאות ושירות והתשבחות וכו', ומעלה כלם כנ"ל, ועל־כן על־ידי־זה דיקא הבנים מזכים את אביהם לעולם הבא, כי שבח והודאה - זה כל שעשוע עולם הבא, כנ"ל.

ועל־כן העקר שהבנים דיקא יאמרו קדיש, כי עקר תקונו על־ידי בניו דיקא שזכה להוליד בעולם ולהרבות זרע ישראל, שכלם עוסקים כל ימיהם בהודאות וברכות. כי כל אחד מישראל אומר בכל יום ברכות והודאות הרבה, כאשר תקנו לנו חכמינו ז"ל לומר ברכות והודאות על כל דבר שבעולם ובפרט בבקר ובערב בעת התפלה.

כי הודאה הוא כל שעשוע עולם הבא כנ"ל, ועל־ידי־זה נתתקן כל התקונים הנ"ל, עד שזוכין לגלות אחדות הפשוט מרבוי פעלות משתנות, שזה נעשה על־ידי רבוי הבנים שזכה להוליד על־ידי תודה הלכה וכנ"ל. על־כן הבנים דיקא אומרים קדיש, שהוא כלליות כל ההודאות, כדי להעלות כל הברכות והודאות שזכה זה הנפטר לעסק בהם בחייו. כי עקר התקון על־ידי הבנים שנולדו על־ידי־זה, שעל ידם דיקא מתגלה ביותר אחדות הפשוט מתוך רבוי פעלות משתנות שזה עקר גמר שלמות התקון, וכנ"ל.

ועל־כן צריך כל אחד בחייו קדם שמסתלק מן העולם לצוות לבניו ולסדר סדר חלקת נכסיו וממונו לבניו. כי עקר שרש הממון ותקונו הוא - כפי מה שזכה לתמך תלמידי חכמים אמתיים, שעל ידם נולדו הלכות, שמשם כל הולדות הבנים כנ"ל, וכל אחד מישראל יש לו חלק בזה כפי בחינתו. ועל־כן צריך לסדר לפי בחינתו סדר חלקת ממונו לבניו אחריו - שיקבל כל אחד חלקו כראוי כפי שרש חלקו למעלה בהתומכי אוריתא שמולידים הלכות, שמשם כל הולדתו, שעל־ידי־זה כל תקון הנפטר. כי תודה הלכה ותומכי אוריתא ותולדות הבנים - הכל בחינה אחת, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, והכל תלוי זה בזה. וזה כל תכלית ותקון הנפטר לעולם הבא כנ"ל, שעל־ידי כל זה מתגלה אחדות הפשוט וכו', כנ"ל.

ועל־כן צריך למנות אפוטרופוס בעצמו בחייו, כי האפוטרופוס הממנה על היתומים שהוא בחינת אבי יתומים - צריך שיתמנה מפי אבי הבנים בעצמו, כדי שיסדר נחלתו כפי דעת האב בעצמו, כפי מה שהמשיך על עצמו בחינת תודה הודאה הלכה, כפי מה שזכה בממונו להיות בכלל תומכי אוריתא, שזה כל תקון הממון שמשם הולדות הבנים וכו', כנ"ל: