# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/31/

ועל־כן אפוטרופוס שמנה אבי יתומים לא ישבע, כי אינו חשוד על השקר כי מאיר בו האמת בודאי, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, שעל־ידי תודה הלכה מאיר האמת וכו'. ועל־כן מאחר שהבעל־נחלה בעצמו מנהו לאפוטרופוס - מאיר בו בודאי האמת בענין זה, כי מאחר שהנפטר בעל־הנחלה בעצמו מנהו לאפוטרופוס כפי דעתו כפי בחינתו, כפי מה שזכה לברר ממונו להיות לו חלק בהתומכי אוריתא, שזה עקר תקון הנחלה והממון שמשם כל הבנים וכנ"ל, על־כן בודאי כפי בחינתו מאיר האמת וכו'. כי על־ידי בחינת תודה הלכה בחינת תומכי אוריתא בחינת תולדות הבנים, על־ידי כל זה מאיר האמת, בבחינת (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" וכו'. ועל־כן אין זה האפוטרופוס חשוד על שקר ונאמן בלא שבועה כלל, מאחר שהאבי הבנים בעצמו מנהו כפי בחינתו כפי חלקו בשעשוע עולם הבא, שהוא בחינת תומכי אוריתא וכו' כנ"ל.

אבל אם לא זכה למנות אפוטרופוס בעצמו, למסר בעצמו להאפוטרופוס סדר נחלתו כפי בחינתו וכו' כנ"ל, ואזי הבית־דין צריכים להיות אבי יתומים ולמנות האפוטרופוס, כי רק הבית־דין יש להם כח לזה, כי הבית־דין מאירין האמת, כי אצלם כל ההלכות של כל דיני ומשפטי התורה, שעל־ידי־זה מאיר האמת, כנ"ל, כי זה עקר הבית־דין שידעו כל ההלכות וישפטו משפטי אמת וצדק, ועל־כן צריכין הבית־דין שיהיו שלשה בחינת שלשה קוי האמת הנ"ל.

אבל הבית־דין אין יכולין לברר האמת של כל אחד כי אם על־ידי השבועה, כמו שכתוב (שמות כב, ז): "ונקרב בעל הבית אל האלהים" - לשבועה. כי תכף כשבאים לדון - זהו מחמת שיש הכחשה ביניהם, וכל ההכחשות נמשך משטיפת הדמים הנ"ל מבחינת (משלי כט, י): "אנשי דמים ישנאו תם", כמובא שם בהתורה הנ"ל עין שם, שכל זה הוא בחינת פגם תודה הלכה - פגם הממון דקדשה שהוא בבחינת תומכי אוריתא - להוליד הלכות, כי הוא מכחיש בעמיתו, שהוא ההפך מכל זה, על־כן אין הבית־דין יכולין לברר כי אם על־ידי השבועה.

כי שבועה בחינת התקשרות, כמובא (שערי אורה, שער השני, ספירה התשיעית), בחינת הארת שלשת קוי האמת ברבוע הדבור, שהוא בחינת שבעת ימי בראשית, כמובא במקום אחר (בהלכות כלאי בהמה, הלכה ד, אות יא), שזה בחינת שבועה, לשון שבעה (רמב"ן במדבר ל, ג), בחינת התקשרות ימי החל ליום השביעי שהוא שבת, שהוא ברית עולם "ביני ובין בני ישראל" וכו' (שמות לא, יז). כי שבת שמא דקדשא בריך הוא (זהר יתרו פח:), בחינת 'אוריתא שמא דקדשא בריך הוא' (שם משפטים קכד.), שזהו בחינת השבועה שהוא בשם ובנקיטת חפץ שהוא התורה (חשן משפט, סימן פז, סעיף יג־טו).

כי כשיש הכחשה שהוא פגם האמת אי אפשר להבית־דין להאיר האמת כי אם על־ידי השבועה, שכולל כל תקוני האמת - שהוא הארת שלשת קוי האמת ברבוע הדבור וכו'. ועל־כן מאחר שלא זכה הנפטר למנות אפוטרופוס בעצמו ולא האיר בעצמו בחינת האמת שזכה לברר כפי חלקו, בתודה הלכה, בבחינת תומכי אוריתא כנ"ל, עד שהצרכו הבית־דין להכניס עצמן למנות אפוטרופוס, על־כן הוא צריך שבועה. כי כשאין האמת מברר בשלמות והבית־דין צריכים לבררו - אין יכולים לבררו כי אם על־ידי השבועה וכו' וכנ"ל: