# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/35/

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא פה.): מַאי דִּכְתִיב (יִרְמְיָה ט, יא־יב): "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר, וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי וְכוּ' וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ", וּפֵרְשׁוּ שָׁם: שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים, כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּאוּ עַל זֶה כָּל הַמְּפָרְשִׁים וּבִפְרָט מַה שֶּׁאָמְרוּ שָׁם: דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ, עַד שֶׁפֵּרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ; וְהוּא פֶּלְאִי, מַה קּוֹל הָרַעַשׁ הַזֶּה? מִי לֹא יָדַע כָּל זֶה שֶׁחֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה עַל שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה, וַהֲלֹא כָּל הַתּוֹרָה מְלֵאָה מִזֶּה! כִּי כְּבָר הִתְרָה אוֹתָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ (וַיִּקְרָא כו, ג): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְכוּ' וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ" וְכוּ', וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה אֵין מִסְפָּר, אָמַר לָהֶם שֶׁאִם יַעַבְרוּ עַל הַתּוֹרָה יֹאבְדוּ מֵעַל הָאָרֶץ וְכוּ'. וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הִתְרוּ בָּהֶם עַל זֶה, וּמַה זֶּה שֶׁעַתָּה נִשְׁאַל לְכֻלָּם, עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְלֹא יָכְלוּ לְפָרְשׁוֹ עַד שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ פֵּרְשׁוֹ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי וְכוּ' וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא הָלְכוּ בָּהּ - שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁזֶּה הֶעָוֹן שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה גָּדוֹל מֵהַכֹּל, וְהוּא פֶּלֶא!

אַךְ עִקַּר הַדָּבָר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שָׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים שֶׁיָּבִינוּ הֵיטֵב זֹאת וְיַגִּידוּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעַ לָנוּ טוֹבָה מִזֶּה - שֶׁנָּבִין עַל־יְדֵי־זֶה עֵצוֹת טוֹבוֹת אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהַתְחִיל לְתַקֵּן הַקִּלְקוּלִים שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶה עִקַּר חֻמְרוֹת וְעַמְקוּת הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ, כִּי מַה דַּהֲוָה הֲוָה, וּמַאי נַפְקָא מִנָּהּ אִם נֶחֱרַב עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנֶּחֱרַב, הֲלֹא כְּבָר נֶחֱרַב! אַךְ עִקַּר מַה שֶּׁחָתַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִשְׁאֹל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים שֶׁיָּבִינוּ אֶת זֹאת וְיַגִּידוּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ הוּא - שֶׁיְּפָרְשׁוּ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּאֹפֶן שֶׁנָּבִין מִזֶּה עֵצוֹת אֵיךְ לָצֵאת מֵהַקִּלְקוּלִים שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לְפָרְשׁוֹ, כִּי זֶה עָמֹק מְאֹד מְאֹד, עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ, עַד שֶׁפֵּרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ - עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ.

הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת מְאֹד עֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּפְנִימִיּוּת לִבָּם הָיָה לִבָּם עֲדַיִן בּוֹעֵר לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שִׁיר־הַשִּׁירִים ח, ז), שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם "וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ". וְעַל־כֵּן הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לַחֲטֹף אֵיזֶה הֲלָכוֹת לִלְמֹד עַל כָּל פָּנִים מְעַט בְּכָל יוֹם, וְהֵם עָזְבוּ אֶת תּוֹרָתִי לְגַמְרֵי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, 'שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תַּלְיָא' (תִּקּוּנֵי־זֹהַר תִּקּוּן נח, צב.), הַיְנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים הָיוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ וּלְדַבֵּק עַצְמָם בְּקוֹל ה' הַקּוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל בְּלֵב הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֵלָיו. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַטּוֹת לִבּוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה', שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה לוֹ רְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָנִים יד, נא).

וְהָעִקָּר וְלֹא הָלְכוּ בָהּ שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נָפְלוּ בְּפַעַם אֶחָד לִנְפִילוֹת כָּאֵלֶּה - לַעֲבֹר עַל דָּת לְגַמְרֵי וְלִפְרֹק עֹל, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בְּעֵת הַחֻרְבָּן, וּבְוַדַּאי בִּתְחִלָּה עָסְקוּ בַּתּוֹרָה קְצָת, רַק שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה - דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נָתְנוּ לִבָּם לִשְׂמֹחַ בְּהַתּוֹרָה, וּלְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ חֶמְדָּה גְּנוּזָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ' וְזֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ לָנֶצַח.

וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמְפָרְשִׁים (רַשִׁ"י בָּבָא־מְצִיעָא פה:, רַ"ן נְדָרִים פא.), שֶׁזֶּה עִקַּר בִּרְכַּת הַתּוֹרָה - לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז בִּנְעִימַת חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (טוּר אֹרַח־חַיִּים סִימָן מז): שֶׁבִּרְכַּת הַתּוֹרָה צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד, הַיְנוּ כָּל עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד אֲפִלּוּ אִם נָפַל וְנִתְרַחֵק כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לִהְיוֹת רָגִיל בְּתוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהוֹדוֹת עַל מְעַט דִּמְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִכָּל הַצָּרוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וְלֹא הָלְכוּ בָּהּ - כִּי זֶהוּ הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ נִפְלָא מְאֹד לְהִתְקָרֵב וּלְהָרִים עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִכָּל מִינֵי נְפִילוֹת וִירִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית. וְאִם הָיוּ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ זֶה - בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ נוֹפְלִים כָּל־כָּךְ, וְלֹא הָיוּ לָהֶם צָרוֹת כָּאֵלֶּה.

וְעַתָּה כָּל תִּקְוָתֵנוּ לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי לֵית מִלְּתָא דָּא תַּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָא (תִּקּוּנֵי־זֹהַר, תִּקּוּן ו, כב:). אֲבָל קָשֶׁה מְאֹד לָשׁוּב, כִּי הַבַּעַל־דָּבָר אוֹרֵב מְאֹד מְאֹד וּמִתְפַּשֵּׁט לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וְהַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רֻבָּם רְחוֹקִים מְאֹד מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְשִׂימִים אֶל לֵב לִשְׂמֹחַ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, כִּי הָעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מַזֶּקֶת בְּיוֹתֵר מֵהַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, מז): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב" - שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן וְכָל הַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן - כֻּלָּם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַמִּצְווֹת בַּהַקְדָּמָה, שַׁעַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ ח:), הַיְנוּ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן מְאֹד.

וְעַל־כֵּן הֻכְרַח הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְפָרְשׁוֹ, כְּדֵי לְרַמֵּז לָנוּ עַתָּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רִמְזֵי עֵצוֹת אֵיךְ לְהִתְקָרֵב עַתָּה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא - לְתַקֵּן הַקִּלְקוּלִים שֶׁעַל יָדָם הָיָה הַחֻרְבָּן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הֲלִיכָה כָּל הַנַּ"ל, כִּי הוּא תִּקּוּן הָרַגְלִין כַּנַּ"ל, בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְקָרְבוּת הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת (זְכַרְיָה יד, ד): "וְעָמְדוּ רַגְלָיו" וְכוּ' וְכַנַּ"ל, כִּי הוּא הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ נִפְלָא לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ', וְכַנַּ"ל:
