# מא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1006/64/41/

וזהו מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו', שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת־שמע של שחרית - זמן קריאת־שמע דיקא, כי על־ידי רבוי הספור ביציאת מצרים נתגלה ביותר אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות כנ"ל, שזהו בחינת קריאת־שמע לגלות אחדות הפשוט בעולם, בחינת ה' אלקינו ה' אחד - ה' אלקינו הינו אלקותו השוכן ומלבש בנו בכל הפעלות משתנות, ה' אחד - הכל כלול ומיחד באחדותו הפשוט יתברך, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יג:) שצריך להאריך בד' דאחד, כדי להמליכו למעלה ולמטה ובארבע רוחות, שהם כלל הפעלות משתנות, שבכל הששה קצוות שכלם כלולים באחדותו יתברך, כי ה' אחד, והכל נמשך ממנו יתברך לבד. וכל זה נתגלה על־ידי רבוי הספור ביציאת מצרים. ועל־כן סבב השם־יתברך שהצדיקים הללו ספרו ביציאת מצרים וכו' עד שבאו תלמידיהם - שקבלו מהם ההלכות שהם גם כן בחינת תודה כנ"ל ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת־שמע וכו' - כי על־ידי־זה מתגלה אחדות הפשוט שהוא בחינת קריאת־שמע, כנ"ל.

ולהמתיק יותר לבאר מאמר הנ"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים וכו' הוא, כי כל מיני עצות שהאירו לנו רבותינו ז"ל שיכולין לחזק את עצמו על ידם, אורב תמיד הבעל־דבר לדחותו מהם, חס ושלום, על־כן צריכין עקשנות גדול מאד, וכן הוא בענין הנ"ל, שצריכין להתחזק להודות תמיד להשם־יתברך על כל החסדים והנפלאות וכו', אף אם הוא כמו שהוא, כי אף־על־פי־כן כבר גמל עלינו נפלאות עצומות. אך הבעל־דבר מתגבר בכל פעם להשכיח ולהסתיר חס ושלום וכו', על־כן צריך האדם להתגבר להרבות לספר ביציאת מצרים וכו' בבחינה הנ"ל. וזהו כל המרבה - 'המרבה' דיקא, שצריך להרבות כל־כך עד שהוא ירבה הספור של יציאת מצרים על המונע, עד שירבה עליו ויבטלו, כעין שאמרו רבותינו ז"ל (חלין ק:) לענין בטול אסור, מרבה עליו ומבטלו. וזהו וכל המרבה לספר בחסדי ה' וכו' שהוא בחינת יציאת מצרים וכו' כנ"ל שמרבה הספור על המונע עד שמבטלו וכנ"ל הרי זה משבח, וכנ"ל: