# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1172/62/1/

על־פי המאמר המתחיל 'בסבי דבי אתונא' (סימן כה) אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא וכו' (בכורות ח:). משחרב בית־המקדש בטל השמיר וכו' (סוטה מח.).

כי צריך כל אחד להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל וכו' וכו'. ודע, שבכל דרגא ודרגא יש אלו הדמיונות, והן הן הקלפות הקודמין לפרי הסובבים את הקדשה, בבחינת (תהלים יב, ט): "סביב רשעים יתהלכון" וכו'. ואי אפשר להכניע את הקלפות והדמיונות וכו' אלא על־ידי התגלות גדלת הבורא. והתגלות גדלת הבורא הוא על־ידי צדקה שנותנין לעני הגון וכו'.

והכלל היוצא משם, כי בממון דקדשה - שם מלבשין גונין עלאין, כי גונין עלאין הם בחינת כסף וזהב וכו'. ואלו הגונין המלבשין בממון דקדשה אין מאירין אלא ביד ישראל, כי שם מקומם, ונכללין זה בזה, ומתנהרים אלו הגונין, בבחינת ישראל (ישעיה מט, ג): "אשר בך אתפאר", כי מקום הגונין אינו אלא אצל איש הישראלי. וכשמתנהרין הגונין, אזי הקדוש־ברוך־הוא מתגדל ומתפאר בהם, בבחינת (חגי ב, ח): "לי הכסף ולי הזהב", ונעשה מהם (ישעיה סא, י): "בגדי ישע", 'ישע' - אסתכלותא וכו' (זהר יתרו צ:).

אבל כל זמן שהכסף והזהב אצל העכו"ם, אזי הגונין נעלמין אורם ואינם מאירים, כי אין שם מקומם, כי אין מקומם אלא אצל איש הישראלי וכו'. ובשביל זה העכו"ם תאבים לממון ישראל וכו', מחמת ששם פאר הגונין וכו'. אבל תכף ומיד כשהעכו"ם מקבל ממון מישראל - תכף ומיד נתעלם הפאר והחן בתוך הממון וכו' וכו'.

ועל־ידי צדקה נתתקן כל ממונו ונתגלין הגונין ומאירין וכו', ואזי נתגלה גדלתו יתברך, כי עקר גדלתו ותפארתו יתברך הוא בחינת התגלות הגונין המלבשין בממון כנ"ל. ועל־ידי התגלות גדלת הבורא יתברך, על־ידי־זה נכנעין הקלפות שבמדרגה ועל־ידי־זה עולין ממדרגה למדרגה וכו', עין שם כל זה היטב: