# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1172/62/2/

והנה בזה המאמר מבאר באר היטב חמר האסור והפגם הגדול והנורא מאד של המסור - שמוסר, חס ושלום, ממון של ישראל, שהוא ממון דקדשה, ששם מתגלין ומאירין גונין עלאין וכו', ביד גוי, חס ושלום. כי הגונין עלאין המלבשין בממון ישראל - זה עקר גדלת הבורא יתברך כנ"ל, שעל־ידי־זה משברין הקלפות ועולין מדרגא לדרגא, שזה עקר כלליות הקדשה כלליות התורה - לשבר הסטרא־אחרא והקלפות והדמיונות, ולעלות מדרגא לדרגא כדי להתדבק בו יתברך. וכל זה נעשה על־ידי התגלות הגונין המלבשין בממון ישראל כנ"ל. שהם עקר גדלת הבורא יתברך, והמסור חס ושלום, פוגם בכל זה. ולא די שפוגם בזה, אלא שעושה מהפוך להפוך - שלוקח ממון דקדשה ממון ישראל שמלבש שם גונין עלאין וכו' כנ"ל, ומוסר אותו ביד ההפך, ביד גוי - ששם אין מאירין הגונין, אדרבא! שם נעלמין אורות הגונין, כי אין מקומם אלא ביד ישראל כנ"ל. נמצא, שפוגם בכלליות הקדשה כלליות התורה, כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל על המסור - מורידין אותו ולא מעלין, כי בודאי ראוי לו זה הענש, כי פגם בזה, כי על־ידי פגם המסור שפוגם בגונין הנ"ל המלבשין בממון ישראל, שעל־ידי־זה עקר כל העליות מדרגא לדרגא, על־ידי־זה אי אפשר לעלות מדרגא לדרגא, כי עקר העליה על־ידי התגלות הגונין שמאירין ביד ישראל דיקא. ועל־כן המסור שפגם בזה, על־כן מורידין אותו ולא מעלין, כי בזה דיקא פגם, כי על־ידי שהעלים אורות הגונין על־ידי שמסר ממון ישראל ביד עכו"ם, על־ידי־זה אין יכולין לעלות מדרגא לדרגא, כנ"ל.

כי באמת צריך כל אחד מישראל להשתדל בכל עז - לגלות אורות הגונין המלבשין בממון של ישראל, כי כי לאו כל אחד זוכה שיתגלה בממונו אורות עלאין גונין עלאין, וצריך לזה זכות גדול. וזוכין לזה על־ידי צדקה, שעל־ידי־זה נתתקן כל ממונו וכו' כנ"ל. ואז דיקא יכול לעלות מדרגא לדרגא כנ"ל. והמסור, לא די שפגם ולא השתדל לגלות אורות הגונין, אף גם עשה מהפך אל הפך, שמסר ממון דקדשה של ישראל ביד עכו"ם, והעלים במזיד אורות הגונין, על־כן ענשו מגיע לו ההפך מעליה, דהינו ירידה. ועל־כן מורידין אותו ולא מעלין וכנ"ל: