# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/62/2/

ולקשר הענין קצת, כי דיקא על־ידי שמעלין ומתקנין האמונה הנפולה על־ידי האיש תבונות, דהינו על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים - על־ידי־זה דיקא נעשין גרים - כי באמת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שהוא שתופא דנפשא וגופא, זה בחינת הולדה. ועקר הולדת הצדיקים הוא נפשות הגרים, כי הצדיקים מולידים נפשות הגרים, בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן", כמבאר בספרים (שער הכונות, דרושי ציצית פרק א, פע"ח פרק ז), וזה בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, ועל־כן על־ידי־זה דיקא נעשין אחר־כך גרים, כמבאר שם במאמר הנ"ל.

ועל־כן ירשת הגר שיך לכל ישראל וכל הקודם בהן זכה. כי ענין ירשה מבאר על־פי הנ"ל, כי עקר הירשה שזוכין בנחלת המת הוא בשביל לתקן נפש המת, בבחינת (רות ד, ה): "להקים שם המת על נחלתו", כי עקר הנחלה נמשכת מבחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שעל־ידי־זה זוכין לפרנסה, דהינו נחלה ועשירות, ועל־ידי הפרנסה והנחלה זוכין לבחינת "והשביע בצחצחות", כנ"ל. וכשנסתלק האדם, אזי עקר התכלית שלו שיזכה לבחינת הצחצחות הנ"ל - לצחצח נפשו ונשמתו, בבחינת "והשביע בצחצחות נפשך". וזה זוכה כל אחד כפי מה שהשתדל בחייו להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שעל־ידי־זה זוכין לאלו הצחצחות כנ"ל, כי זה כלל כל התורה והמצות.

כי כלל כל התורה והמצות הוא בשביל להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים - כדי לגלות אלקותו יתברך בעולם, כי לית מחשבה תפיסא ביה כלל, כי אם על־ידי התורה והמצות נעשין צמצומים לגלות אלקותו בעולם, ועל־ידי כל מצוה ומצוה שעושין - ממשיכין רוחניות אלקותו לתוך בחינת צמצום, כדי לגלות אלקותו בעולם. ועל־כן על־ידי המצות שהם בחינת צמצומים לאלקותו יתברך, בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים - על־ידי־זה זוכין לצחצחות הנ"ל, כנ"ל.

ועקר בחינה זו בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים נעשה על־ידי הולדה, על־ידי שזוכין לבנים כשרים, כי הבנים שמולידין - זהו עקר בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, דהינו שתופא דנפשא וגופא. ועל־כן אחר ההסתלקות אי אפשר לו לעלות לאתחזאה קמי מלכא (להתראות לפני המלך) כי אם על־ידי שזכה להשאיר בנים אחריו בזה העולם, כי אי אפשר לו לעלות ולהתענג באורות הצחצחות הנ"ל כי אם על־ידי לבושין - להלביש נשמתו, כידוע. והלבושין נעשין על־ידי המצות ומעשים טובים שסגל בחייו, שהם בחינת צמצומים כנ"ל בחינת לבושין. ועל־כן צריך להשאיר אחריו בנים, כי הבנים הם עקר בחינה הנ"ל, בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל. ועל־ידי שמשאיר בניו אחריו - על־ידי־זה יש לו לבושין להלביש נשמתו, כמובא. כי עקר הלבושין נעשין על־ידי בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שזהו בחינת לבושין, שזה נעשה על־ידי הבנים כשרים שמולידין, שהם שתופא דנפשא וגופא, בחינת חבור רוחניות אלקות עם הצמצום והגוף כנ"ל, ועל־כן זוכין להתלבש בלבושין בחינת צמצומים כנ"ל, ועל־ידי־זה זוכין לבחינת צחצחות, בחינת "והשביע בצחצחות נפשך", כי זה זוכין דיקא על־ידי בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שהם בחינת הבנים וכנ"ל.

ועל־כן הנחלה שיך לבנים, כי הנחלה היא נמשכת על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעל־ידי־זה זוכין לפרנסה ולנחלה כנ"ל, ועל־ידי־זה בעצמו דהינו על־ידי הפרנסה והנחלה זוכין לבחינת הצחצחות כנ"ל, ועל־כן הבנים שהם בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל, שעל ידם זוכין לנחלה ופרנסה, ועל־ידי־זה זוכין לצחצחות כנ"ל - על־כן הם זוכין בהנחלה, כי הנחלה דהינו הפרנסה שיך להם, כי הם בעצמן הם בחינת המשכת רוחניות וכו', שעל־ידי־זה זוכין לנחלה כנ"ל, ועל־כן להם שיך הנחלה, ועל־ידי־זה שהם מקבלין נחלת המת - על־ידי־זה זוכה לעלות ולהתלבש ולזכות לבחינת הצחצחות הנ"ל, כי על־ידי הנחלה דהינו פרנסה ועשירות - על־ידי־זה זוכין לבחינת צחצחות כנ"ל, ועל־כן בניו מעלין נפשו לבחינת הצחצחות על־ידי נחלתו דיקא, בחינת "להקים שם המת על נחלתו" דיקא וכנ"ל, כי השם הוא הנפש: