# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/62/3/

וכשאין זוכה לבנים, חס ושלום, אזי הנחלה מחזרת על האכסניא שלה, דהינו לבני משפחתו, והאב קודם לכל יוצאי ירכו (חשן משפט סימן רעו, סעיף א), כי הוא נמשך משם. והכלל, כי עקר הנחלה נמשכת למקום שנמשך רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שמשם שרש הנחלה והפרנסה כנ"ל, ועל־כן עקר הנחלה לבניו ולבני בניו וכו', כי זהו העקר, שיהיה נמשך רוחניות אלקות לתוך צמצומים בכל פעם יותר ויותר מדור לדור, כדי שיתגלה אלקותו יתברך בעולם בכל פעם יותר ויותר, ולשם נמשך הנחלה דהינו הפרנסה כנ"ל, ועל־כן עקר הירשה לבנים כנ"ל. אבל כשלא זכה לבנים, חס ושלום, להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים להמשיך להם הנחלה, אזי בהכרח לחזר אל השרש אשר משם נמשך הוא בעצמו, כי הוא בעצמו נמשך מאביו גם כן בבחינה הנ"ל, בבחינת המשכת רוחניות וכו' כנ"ל ומשם שרש הנחלה שלו כנ"ל, ועקר שיהיה נמשך להלן יותר מדור לדור כנ"ל. אך כשלא זכה לזה, אזי בהכרח לחזר אל השרש לאביו אשר הוא נמשך משם בבחינה הנ"ל, בבחינת המשכת רוחניות וכו' ומשם שרש נחלתו, ועכשו חוזרת הנחלה להשרש אשר משם נמשך נפשו לתוך גופו, אשר משם שרש הנחלה כנ"ל, ועכשו חוזר הכל לשרשו. ואם אין אביו קים - נמשך לבניו של אביו או לבני בניו, שהם בחינת ההמשכה בחינת המשכת רוחניות וכו'. ולהם נמשך הנחלה, כי הנחלה שיכא דיקא לבחינת המשכת רוחניות אלקות וכו', דהינו לאביו שהוא השרש שממנו נמשך כנ"ל, או לבניו ויוצאי חלציו שנמשכו ממנו בבחינה הנ"ל: