# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/62/4/

ועל־כן הגר שאין לו בנים אזי נכסיו הפקר לכל ישראל וכל הקודם בהם זכה. כי עקר נפש הגר נמשך מכלל ישראל, כי ישראל כלם נקראו צדיקים, כמו שכתוב (ישעיה ס, כא): "ועמך כלם צדיקים", והם בוראים נפשות הגרים, כי הם ממשיכים רוחניות אלקות לתוך צמצומים, בחינת שתופא דנפשא וגופא, שזהו בחינת הולדה, בחינת נפשות הגרים שנבראים על־ידי־זה, כידוע, ועל־ידי־זה זוכין לפרנסה כנ"ל. וזהו בחינת (בראשית יב, ה): "ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן", כי הא בהא תליא, כי על־ידי "הנפש אשר עשו", דהינו נפשות הגרים, בחינת המשכת רוחניות וכו' כנ"ל, על־ידי־זה זוכין לפרנסה ועשירות, ועל־כן ירשת הגר שיכא לכלל ישראל, כי מהם נמשך נפשות הגרים, אשר משם נמשך הנחלה והפרנסה, כנ"ל.

ועל־כן הנחלה מחזרת על אכסניא שלה, דהינו לכלל ישראל, וכל הקודם זכה, כי מהם נמשך נפש הגר, אשר משם נמשך הנחלה כנ"ל, ועל־ידי שהישראל מקבל וזוכה בנחלת הגר - על־ידי־זה יוכל לתקן נפשו של הגר. כי הנחלה נמשכת מבחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שהם בחינת לבושים, ועל־כן על־ידי הנחלה הנמשכת משם - יוכל להלביש על־ידי־זה נפש המת שיוכל לעלות ולהתענג באורות הצחצחות, בחינת (ישעיה נח, יא): "והשביע בצחצחות נפשך", שזהו בחינת ירשה, בחינת "להקים שם המת על נחלתו" כנ"ל. וזהו גם כן בחינת ירשת הגר, כי הוא נתתקן על־ידי כלל ישראל, שמשם שרש נפשו כנ"ל ועל־כן הנחלה שלו שיך להם, כנ"ל: