# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/63/2/

וזהו בחינת נכסי הגר שהן הפקר. כי הגר, ישראל זוכין בו מן ההפקר, כי קדם שמתגיר ומקבל עליו התורה והמצות - הוא בבחינת הפקר וכנ"ל, ואי אפשר להגר שיתגיר כי אם על־ידי ישראל. כי קדם שקבלו ישראל את התורה - היה הכל הפקר, והיה רשות לכל אדם לקבל את התורה, ועל־ידי־זה היה זוכה כל העולם ומלאו מן ההפקר. אבל תכף כשזכו ישראל וקבלו את התורה, אזי זכו הם בתורה ובכל העולם ומלאו התלויים בתורה ואזי הכל שלנו. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא לח.): "ראה ויתר גוים" (חבקוק ג, ו) - שבשעת קבלת התורה התיר להם ממונם של העכו"ם, כי הכל שלנו על־ידי קבלת התורה, כנ"ל.

ועכשו שזכינו לקבל את התורה - כל מי שרוצה להתגיר ולקבל עליו את התורה - אי אפשר להתגיר כי אם על־ידי ישראל, דהינו על־ידי בית־דין מישראל כמבאר בשלחן ערוך (יורה דעה, סימן רסח, סעיף ג). ואם ירצה הגר לקים את כל התורה והמצות בעצמו בלי שיתגיר על־ידי ישראל - אינו נחשב לגר, ולא נכנס עדין לקדשת ישראל ורחוק מהשם־יתברך כמו קדם. כי עכשו שכבר קבלנו את התורה אי אפשר לשום גר שיתגיר ולכנס בקדשת קבלת התורה כי אם על־ידי ישראל, כי כבר זכינו בהתורה והיא שלנו, ומי שרוצה להתגיר הוא צריך לבוא אצלנו דוקא, כנ"ל.

וכמו ששמעתי מרבנו ז"ל, לענין התקרבות ישראל להשם־יתברך, שקדם שיש צדיק אמתי בעולם, אזי כל מי שרוצה להתקרב להשם־יתברך - יכול להתקרב, אבל אחר שכבר נמצא צדיק אמתי מנהיג ישראל אמתי, אזי אי אפשר לשום אדם להתקרב להשם־יתברך כי אם על ידו דיקא (חיי מוהר"ן סימן רצט). נמצא, שישראל זוכין בגרים מן ההפקר, ועל־כן נכסיו הם הפקר לישראל לאחר מותו. כי ישראל זכו בו ובנכסיו מן ההפקר, על־ידי שקבל את על תורה על ידם, כי הכל תלוי בהתורה, וכנ"ל: