# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/63/4/

וזה בחינת שמטה ויובל, וכל הגלות נגזר בשביל בטול שמטות ויובלות, כמו שכתוב (דברי הימים־ב לו, כא): "עד רצתה הארץ את שבתתיה" וכו' וכמו שפרש רש"י שם. כי בשמטה ויובל אז הכל הפקר שזהו עקר מצות שמטה ויובל שיהיה אז כל התבואה הפקר. ועל־כן על־ידי שפגמו בזה - נגזר הגלות כנ"ל, כי הגלות הוא בחינת הפקר כנ"ל. כי שמטה ויובל הם בחינת שבת, שהוא בחינת תשובה, כמובא במקום אחר, ועל־כן אז הכל הפקר, כדי לתקן כל החטאים מה שעבר כל אחד על התורה, שעל־ידי־זה היא בבחינת הפקר כנ"ל. ועל־ידי מצות ההפקר של שמטה ויובל שהם בחינת תשובה - מתקנין פגם ההפקר שגרמו על־ידי עונותיהם וכנ"ל.

כי זה ידוע, שבכל דבר יש טוב ורע, ועל־כן עקר הגלות שהוא בחינת הפקר נגזר על־ידי פגם שמטה ויובל, שהם בחינת הפקר דקדשה כנ"ל, שזהו בחינת תשובה; שמי שרוצה לשוב בתשובה - עקר תקונו על־ידי הצדיק שהפקיר את עצמו בשביל השם־יתברך בהפקרות גדול, וזה תקונו על מה שהפקיר את עצמו תחלה בשביל תאותיו, וזה בחינת שמטה ויובל כנ"ל, ועוד היו בזה דברים ונשכח: