# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/11/

וכשנעשין גרים יכולים להזיק לישראל, חס ושלום, כי מכניסין גאוה וכו', שעל־ידי־זה נוטלין חרב הגאוה המנהיגי שקר שמשם נמשך תאות נאוף, חס ושלום. וצריכין להכניע אותם על־ידי המגני ארץ וכו', כמו שמבאר שם, עין שם. וזהו בחינת פסוקי דזמרה - שמזכירין בהם גדלת ה' ומלכותו וממשלתו הגדולה, להורות כי הגאות והמלוכה להשם־יתברך לבד, ובזה מכניעין הגאות דסטרא־אחרא שמכניסין הגרים.

וזהו בחינת שירת הים שאומרים בסוף פסוקי דזמרה, שמתחלת אשירה לה' כי גאה גאה - שזהו בחינת הכנעת הגאות דסטרא־אחרא, כי מזכירין שהגאות והממשלה הוא רק להשם־יתברך, וכל המתגאים נכנעים ונופלים לפניו, כמו שתרגם כי גאה גאה - 'ארי אתגאי על גותניא' וכו'. וזהו שמסים, ה' ימלך לעולם ועד. כי גאות דסטרא־אחרא הוא בחינת מלכות דסטרא־אחרא, בחינת 'אנא אמלך', ועל־כן מזכירין גדלת מלכותו שהמלוכה שלו יתברך, בחינת ה' ימלך לעולם ועד, ובזה מכניעין ומפילין מלכות דסטרא־אחרא שהוא בחינת גאות. וזהו שאומרים אחר־כך: כי לה' המלוכה וכו' והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך וכו' - הכל לגלות מלכותו יתברך אשר אליו לבד המלוכה, בחינת כי לה' המלוכה, ואין לשום אדם ונברא להתגאות ולמלך, ובזה מכניעין ומבטלין הגאות שמכניסין הגרים, גם שירת הים הוא בחינת תקון הברית, כי קריעת ים סוף היה בזכות יוסף ששמר הברית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר בשלח מט.): ובזה מכניעין פגם תאות נאוף שמכניסין הגרים על־ידי הגאות, כנ"ל: