# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/12/

ואחר־כך אומרים ברכת יוצר אור, ומזכירין שם סדר קדשה, וגדלת המלאכים שעומדים באימה וביראה ומקדשין שמו יתברך - זה בחינת תקון התפלין שמעלין מבחינת "החתים בשרו" לבחינת "פתוחי חותם קדש לה'", שזהו בחינת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וכו'. ועל־כן מזכירין שם גדלת המלאכים שעל־ידי־זה ממשיכין בחינת חזוק המלאך כדי לזכות לחלום על־ידי מלאך שהוא תקון הברית, כמבאר בהתורה הנ"ל, שפגם הברית נמשך על־ידי שנפגם ונופל החמימות והאש של המלאכים הקדושים וכו', ועל־כן על־ידי שמזכירין עצם האימה והיראה של המלאכים הקדושים, שהוא חמימות אש דקדשה, כי היראה בחינת אש, על־ידי־זה מעלין החמימות והאש לשרשו ונכנע ונופל האש והחמימות הסטרא־אחרא שמשם תאות נאוף, כנ"ל.

אבל עדין צריכין לתקן המשפט וכו', כמו שמבאר שם, שלזה צריכין קשר המרכבה וכו', כמו שמבאר שם. וזהו בחינת והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים וכו' ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, האופנים וחיות הקדש הם בחינת קשר המרכבה, כי האופנים וחיות הקדש הם הם המרכבה, שזהו בחינת תקון המשפט, ועל־כן הם אומרים: ברוך כבוד ה' ממקומו - ממקומו זה בחינת תקון המשפט, כי הקדוש־ברוך־הוא מקומו של עולם, ועל־ידי־זה יכול לדון את כל העולם בבחינת (אבות ב, ד): 'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' (כמבאר במקום אחר [סימן א תנינא]), שזהו בחינת תקון המשפט, כי עקר פגם המשפט נמשך מחמת שאין יודעין בחינת 'צדיק וטוב לו צדיק ורע לו' וכו', שזה נראה כעוות המשפט, ומשם נמשך ונשתלשל בחינת פגם המשפט וכו', כמובן שם בהתורה הנ"ל, עין שם היטב.

אבל על־ידי שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ומזכירין כי הוא יתברך 'מקומו של עולם ואין העולם מקומו' (בראשית־רבה סח, ט), ועל־ידי־זה יכול לדון כל אחד ואחד לפי מקומו, כפי מה שהוא יתברך לבד יודע את מקומו, על־ידי־זה בודאי נתבטלין כל הקשיות האלו של צדיק וטוב לו וכו', כי הוא יתברך דן ושופט את כל אחד ואחד לפי מקומו, כפי מה שהוא לבד יודע מקום כל אחד ואחד.

כי השם־יתברך יודע שזה האדם אינו יכול להגיע לתכליתו הנצחי, כי אם על־ידי שיהיה לו עשירות גדול וכל טוב בזה העולם, ולהפך האחר אינו יכול לבוא לתכליתו הנצחי כי אם על־ידי שיהיה לו עניות ודחקות גדול בזה העולם, והכל כפי מקומו של כל אחד, שאין שום אדם יודע המקום של כל אחד כי אם הוא לבדו יתברך שהוא מקומו של עולם. נמצא, שעל־ידי שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, דהינו שהוא יתברך מקומו של עולם, ויכול לדון את כל אחד לפי מקומו - בזה ממשיכין בחינת תקון המשפט, שזהו בחינת תקון המרכבה, כנ"ל. ועל־כן האופנים וחיות הקדש, שהם הם המרכבה, הם אומרים ברוך וכו' ממקומו, שהוא בחינת תקון המשפט, שהוא בחינת קשר המרכבה, כמו שמבאר שם.

וכשנתתקן המשפט שהוא בחינת קשר המרכבה - נצולין מאהבת הנפולין וזוכין לאהבה דקדשה. וזהו בחינת ברכת אהבת עולם שאומרים אחר־כך בחינת אהבה דקדשה שתלויה בקשר המרכבה, בחינת "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה" וכו', כמו שכתוב שם, עין שם: