# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/13/

ואז אומרים קריאת־שמע שהוא אמונה, כי עתה האמונה בשלמות על־ידי שזכינו לכל התקונים הנ"ל עד תקון המשפט שהוא גמר התקון כמו שמבאר שם. כי באור הבקר אף־על־פי שאז אומרים קריאת־שמע דקרבנות מחמת שאז התחילה אמונה להתגדל על־ידי בחינה הנ"ל, אף־על־פי־כן מאחר שעדין לא נתתקנו שאר התקונים - עדין גם האמונה לא נתתקנה בתכלית השלמות, כי כל זמן שיש עדין אחיזת פגם הגרים שבאים מעלית האמונה הנפולה, שהוא פגם הגאות והנאוף וכו' כנ"ל, אזי גם האמונה אינה בשלמות, כי הא בהא תליא, אבל עתה שכבר נתתקנו כל הבחינות הנ"ל אזי האמונה בתכלית השלמות, ועל־כן עתה אומרים עקר קריאת־שמע שהוא שמע ישראל וכו', שהוא אמונת היחוד, כי עתה האמונה בשלמות, כנ"ל.

וזהו בחינת ד' גדולה דאחד - זה בחינת תקון המשפט, שהוא עקר גמר התקון, כי ד' דאחד הוא בחינת מלכות משיח, כמובא, שהוא בחינת תקון המשפט, כי משיח יזכה לתקון המשפט בשלמות, כמו שכתוב (תהלים עב, ד): "ישפט עניי עם" וכו'. וכתיב (ישעיה יא, ד): "ושפט בצדק דלים" וכו'. וזה בחינת ד', כנגד ארבעת מלאכי המרכבה שהם: א' וריאל ר' פאל ג' בריאל מ' יכאל, שסימנם: ' ארגמן ' בח ינת "מרכבו ארגמן".

וזה בחינת שתים־עשרה תבות שיש ב'שמע וברוך שם', כנגד שנים עשר שבטי בני יעקב, כמו שמבאר במקום אחר (בסימן לו), שהם בחינת מטה שלמה, שהם בחינת ד' דגלים, ד' מחנות השכינה, שהם בחינת ד' מלאכי המרכבה הנ"ל, בחינת "מרכבו ארגמן", שזהו בחינת (שיר־השירים ג, ט): "אפריון עשה לו המלך שלמה וכו', מרכבו ארגמן" וכו' שנאמר על המשכן ובית המקדש שהיו הארבעה דגלים מסבבין אותו, כמו שפרש רש"י שם: 'ששים גברים סביב לה הם ששים רבוא נשמות ישראל', עין שם. כי הארבעה דגלים שנים עשר שבטים הם בחינת המרכבה כנ"ל, וכנגד זה הם שתים־עשרה תבות שבפסוקים 'שמע וברוך שם' - כנגד שנים עשר שבטים שהם בחינת המרכבה, שהוא בחינת תקון המשפט, שעל־ידי־זה עקר שלמות האמונה, וכנ"ל.

וזהו בחינת (דברים ו, ה): ואהבת את ה' - בחינת אהבה דקדשה ששורה במרכבה דקדשה כנ"ל. וזהו בחינת (שם יא, ג): והיה אם שמע, שהוא בחינת גבורות, בחינת יראה, כידוע, להמשיך על עצמנו יראה קדושה, שהוא בחינת אש וחמימות והתלהבות דקדשה, להנצל מחמימות ואש דסטרא־אחרא, שמשם תאות נאוף, כי מתחלה קדם קריאת־שמע הזכרנו יראת המלאכים, וכן באהבת עולם הזכרנו אהבתו יתברך אותנו, כמו שאומרים: אהבת עולם אהבתנו וכו', ומסימין: הבוחר בעמו ישראל באהבה.

ועכשו אנו ממשיכין האהבה והיראה עלינו, ואנו מקבלין עלינו האהבה - לאהב אותו יתברך בפרשת ואהבת וכו' וכן מקבלין היראה עלינו בפרשת והיה אם שמע - להכניע ולבטל אהבות הנפולות ולבטל החמימות והאש דסטרא־אחרא שהוא בחינת פגם היראה, שהיא בחינת אש, כנ"ל. וזהו בחינת פרשת ציצית שהוא בחינת הכנעת ובטול תאות נאוף, כמו שכתוב (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" וכו' וכנ"ל. וזהו בחינת יציאת מצרים שמזכירין בפרשת ציצית וברכת אמת ויציב, כי יציאת מצרים זה בחינת תקון הברית, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, עין שם מה שמבאר שם על ענין ניסן ראש־השנה למלכים וכו', עין שם: