# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/21/

והנה מבאר לעיל, שקריאת־שמע, שהיא אמונה, עקר שלמותה היא כשזוכין לתקון המשפט שהוא גמר התקון כנ"ל, שזהו בחינת ד' גדולה דאחד', שהיא בחינת מלכות משיח כנ"ל. וזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאומרים בלחש, כי קריאת־שמע שאומרים בהיכל אהבה אחר ברכת 'אהבת עולם', דהינו אחר שזכינו לאהבה הקדושה שזוכין על־ידי קשר המרכבה, שהוא בחינת והאופנים וחיות הקדש וכו', שהם הם המרכבה וכנ"ל, כל זה נתתקן על־ידי תקון התפלין בשלמות, דהינו על־ידי שנזהרין מלהעלות אל המח טפת עשו וישמעאל שהם קלקול המחין פגם התפלין, כמבאר שם, עין שם היטב. וזהו בחינת (עבודה זרה ג:): 'אין מקבלין גרים לימות המשיח', כי אז נזכה לתקון המשפט על־ידי משיח כנ"ל, שעקר התקון על־ידי הרחקת הגרים, כדי שלא יעלו בחינת טפות עשו וישמעאל - שלא יקלקלו המחין בחינת התפלין וכו' וכנ"ל.

וזהו בחינת שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד - שאנו מיחדים שמו יתברך עלינו, שאנו אומרים שהוא יתברך הוא ה' אלקינו, ואנו לבד מיחדין ומקשרים בו יתברך וזר לא יקרב אלינו, בחינת (דברים כו, יח): "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו', בחינת (דברים לב, ט): "כי חלק ה' עמו" וכו'. וכל זה כדי שיתפרדו כל פועלי און (תהלים צב, י), כדי לרחק ולגרש מאתנו בחינת טפת עשו וישמעאל - שלא יקלקלו התפלין והמחין, חס ושלום, שלא יקלקלו את בחינת המשפט כדי שנזכה לתקון האמונה בשלמות וכנ"ל. נמצא, שבפסוק "שמע" אנו מרחקין מאתנו הגרים שאין לקבלם, שהם בחינת טפת עשו וישמעאל וכנ"ל. ואז נשלם תקון המשפט, שהוא גמר תקון האמונה בשלמות, כנ"ל. אבל אז כשהאמונה בשלמות, אז דיקא הוא גמר תקון הגרים והניצוצות שצריכין לקבלם ולהעלותם שבהם עסקנו בכל התפלה לבררם ולהעלותם וכנ"ל, ולא נשלם התקון עד עתה שזכינו לתקון המשפט. ועתה שכבר נשלם תקון המשפט, עתה דיקא נשלם תקון הגרים שצריכין להעלותם.

וזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שמרמז על הגרים שצריכים לקרבם, שזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שאומרים שמלכותו ברוך ומברך לעולם ועד בכל מקום שהוא, בחינת (תהלים קג, יט): "ומלכותו בכל משלה", דהינו שאפלו במקומות החיצונים מברך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי גם שם יש ניצוצות הקדושים בחינת גרים - שאנו מעלים אותם כנ"ל. ועל־כן צריכין לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש, כדי שלא יקטרגו המקטרגים שלא יתאחזו החיצונים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, הינו שלא יתאחזו חס ושלום, בחינת טפת עשו וישמעאל שהם בחינת הגרים שאסור להעלותן וכנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים נו.): משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה, תאמר - יש לה גנאי, לא תאמר - יש לה צער וכו'. ציקי קדרה זה בחינת הקדשות הנפולות, בחינת נפשות הגרים שצריכין לקרבם, הינו תכף שאומרים שמע ישראל וכו', שאז נשלם תקון האמונה על־ידי בחינת תקון המשפט שהוא בחינת מלכות משיח כנ"ל, אז האמונה מלכות מתאוית להעלות נפשות הגרים שעסקנו בתחלה לבררם ולגמר תקונם, כי עתה גמר תקונם, מאחר שעכשו נגמר תקון האמונה כנ"ל, אבל היא מתיראת להעלותם - שלא יתאחזו, חס ושלום, גם בחינת טפת עשו וישמעאל שהם קלקול המשפט שעקר עסקנו עתה לרחקם ולגרשם, וכנ"ל.

וזהו תאמר, יש לה גנאי - כי מתיראת מאחיזת החיצונים שהם בחינת טפת עשו וישמעאל כנ"ל, לא תאמר, יש לה צער - כי אף־על־פי־כן בהכרח לגמר עתה תקון נפשות הגרים שצריכין להעלותן שעסקנו בכל התפלה לבררם כנ"ל, על־כן התחילו עבדיה להביא לה בחשאי - שאומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש - לגלות אלקותו בכל מקום, כדי לקרב נפשות הרחוקים שהם בחינת נפשות הגרים, אבל אומרים זאת בלחש, כדי שלא יתאחזו החיצונים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, הינו שלא יתאחזו בחינת טפת עשו וישמעאל שהם בחינת קלקול המשפט, בחינת פגם האמונה, שכל אריכת הגלות בעונותינו הרבים על ידם, כי גלות הארך של עכשו הוא גלות עשו וישמעאל שנמשך מפגם המשפט הנ"ל, שאי אפשר לצאת מגלות זה כי אם על־ידי משיח, שיבוא במהרה בימינו שיזכה לתקון המשפט, כנ"ל: