# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/22/

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים נו.) שיעקב אבינו קדם הסתלקותו רצה לגלות את הקץ ונסתלקה הימנו שכינה, אמר: שמא יש חס ושלום, במטתי פסול כמו שיצא ישמעאל מזקני, ועשו מאבי? השיבו לו בניו: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד - כשם שאין בלבך אלא אחד וכו'. פתח יעקב ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. כי יעקב זכה למטה שלמה, שהם שנים־עשר שבטי יה, שהם בחינת קשר המרכבה תקון המשפט וכנ"ל, וזהו בחינת (תהלים צט, ד): "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", כי יעקב בחינת תקון המשפט, על־כן רצה לגלות את הקץ, כי עקר קץ הגאלה תלויה בתקון המשפט כנ"ל, ונסתלקה הימנו שכינה, כי אף־על־פי שהוא זכה לשמירת הברית בשלמות, לאהבה דקדשה, לבחינת תקון המשפט, אף־על־פי־כן עדין לא הגיע הזמן לגלות הקץ, כי עדין צריכים ברורים רבים מאד, עד שיהיה נמשך בחינת תקון המשפט, דהינו תקון הברית בכל העולם, ועל־כן עדין הקץ סתום, בחינת קץ הפלאות. כי עקר התקון על־ידי בחינת פלאות, שהם בחינת העצות עמקות הנ"ל, שהם פלאי פלאות, בחינת (ישעיה כה, א): "אודה שמך כי עשית פלא", כמו שכתוב שם, ומחמת שאז לא נשלם תקון העולם - עדין על־כן נסתלקה הימנו שכינה כשרצה לגלות הקץ, וסבר, שמא יש, חס ושלום פסול במטתי, כמו שיצא ישמעאל מזקני וכו'. הינו שמא, חס ושלום, העליתי בחינת טפת עשו וישמעאל אל המח, שזהו בחינת פגם המשפט, מיד פתחו ואמרו: שמע ישראל וכו', כשם שאין בלבך אלא אחד וכו', שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד - זה בחינת תקון המשפט כנ"ל, הינו שאמרו לו, שחס ושלום, אין פסול במטתו ולא פגם במשפט כי ה' אלקינו ה' אחד, ואנחנו עמו והוא אלקינו ואין זר עמנו, וכנ"ל.

מיד פתח יעקב ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - כי עכשו שראה שזכה לתקון המשפט והאמונה בשלמות, עכשו צריכין לגלות מלכותו גם במקומות הרחוקים, שזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כנ"ל - כדי לקרב נפשות הגרים שצריכין לקרב וכנ"ל.

וזהו שאמרו רבותינו ז"ל: נימרה - לא אמרה משה, לא נימרה - אמרה יעקב, כי משה לא אמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שמרמז על התקרבות הגרים שצריכין לקרב, מחמת שמתירא שלא יתאחזו גם בחינת טפת עשו וישמעאל שהם בחינת פגם המשפט, שהם בחינת הגרים שאסור לקרבם, וכל זה מחמת שמשה כבר נכשל בענין הגרים, כי קרב את הערב־רב, וכונתו היה לטובה כדי שיתדבקו גרים בשכינה, אבל הם גרמו כל צרות ישראל מחמת שנתקרבו יותר מדאי, בחינת (שמות יב, לח): "וגם ערב־רב עלה אתם", דהינו שהיה רב יותר מדאי, עד שנתאחזו גם בחינת טפת עשו וישמעאל, שהם קלקול המשפט וגרמו מה שגרמו. על־כן לא אמר משה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שמרמז על הגרים וכנ"ל, על־כן התקינו לומר בלחש כדי לקרב מי שצריכין לקרב ולרחק, בחינת טפת עשו וישמעאל, וכנ"ל.

וזה בחינת חשאי וסוד, בחינת כל הסודות שמגלין הצדיקים והגדולים בסוד ובלחש, ועקר הסוד - כדי שלא ישמע מי שאינו ראוי להם. וכל הסודות שמגלין - כל כונתם לטובה בשביל תקון העולם, כדי שיתקרבו כל הרחוקים לעבודתו יתברך על־ידי־זה, אבל מדברים בלחש ובסוד דיקא, וזה מחמת בחינה הנ"ל, כדי שלא יתקרבו כי אם מי שראוי להתקרב, ולא אותן שאינן ראויין להתקרב, שהם בחינת טפת עשו וישמעאל שצריכין לגרשם. וזה בחינת (יבמות מז.): גר שבא להתגיר, אומרים לו: מה ראית שבאת להתגיר? אין אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים סחופים וכו' אם אמר, יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו וכו'. הינו כנ"ל, שמעלימין בפניו מעלת ישראל ואומרים לו דבורים לרחקו, וכל זה הוא בחינת סוד, שאין מגלין לו מיד גדל עצם גדלת ישראל שיזכו לעתיד, רק, אדרבא, אומרים לו בהפך, נמצא שמעלימין ממנו האמת בסוד. וכל זה כדי שאם ירצה לפרש - יפרש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ובזה יהיה נבחן ונבדק אם הוא מאותן הגרים שראויים לקרבן שאז בודאי יתגלה לו הסוד. וידע ויבחין מיד גדלת ישראל ויבין פנימיות כונתם של העוסקים עמו, שכונתם לקרב, רק שצריכין להפך הדבר קצת כדי להעלים הדבר בסוד ובלחש. אבל אם הוא מבחינת טפת עשו וישמעאל - בודאי יתרחק, כי הוא לא יזכה להבין פנימיות דעתם שהוא בחינת סוד ויתרחק, ובודאי צריכין לרחקו כנ"ל, ובשביל זה דברו בתחלה בהעלם ובסוד כנ"ל. וזהו בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שאומרים בחשאי בבחינת סוד, וכנ"ל;

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:

וזהו (תהלים כה, יד): סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם, עיני תמיד אל ה' וכו' - שנסמכו זה לזה, הינו שדוד המלך, עליו השלום, אומר בעד כלל ישראל, בעד כל הנופלים והרחוקים, אשר הם תפוסים בהבלי עולם הזה כמו ברשת, ואמר שיש סוד ה' ליראיו וכו', אשר על ידו יש לי תקוה גם כן תמיד לצאת מרשת. וזהו שנסמך: עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי, כי עקר התקרבות הרחוקים הוא על־ידי בחינת 'סוד' וכנ"ל, ומי שמאמין ב סוד ה' אשר ליראיו - יש לו תקוה תמיד, בחינת סוד ה' ליראיו עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי וכנ"ל: