# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/25/

וְעַל־כֵּן בְּפָרָשַׁת שְׁמַע נִזְכָּר מִצְוַת תְּפִלִּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְכוּ'. אֲבָל בְּפָרָשַׁת וְהָיָה נִזְכְּרוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּקְשַׁרְתָּם אוֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְכוּ'. כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁפָּרָשַׁת שְׁמַע וְאָהַבְתָּ - זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁשָּׁם אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן שָׁם נִזְכְּרוּ הַתְּפִלִּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְהוֹרוֹת, כִּי שָׁם אֵין זָר אִתָּנוּ, כִּי שָׁם הוּא בִּבְחִינַת 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ' - לְרַחֵק טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּנַּ"ל. אֲבָל פָּרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ הוּא בִּבְחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּלְאָכִים, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הוּא מַה שֶּׁמַּעֲלִין לִבְחִינַת פִּתּוּחֵי חוֹתָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַגֵּרִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נִזְכְּרוּ שָׁם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי שָׁם הוּא בִּבְחִינַת הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים שֶׁהֵם הַגֵּרִים שֶׁצְּרִיכִין לְקָרְבָם, עַל־כֵּן נִזְכְּרוּ שָׁם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, מֵחֲמַת שֶׁמַּעֲלִין גַּם אֲחֵרִים עִמָּנוּ, שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת וְנַפְשׁוֹת הַגֵּרִים שֶׁצְּרִיכִין לְקָרְבָם, וְכַנַּ"ל.

כִּי דַּיְקָא אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְחִיקִין טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כַּנַּ"ל, אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲסֹק בִּשְׁלֵמוּת לְקָרֵב הַגֵּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקָרֵב, כִּי אֵין מִתְיָרְאִין עוֹד מִקִּלְקוּל הַבָּא עַל־יְדֵי הַגֵּרִים שֶׁאֵין רְאוּיִין לְהִתְקָרֵב, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד דַּיְקָא אַחַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְכֵן וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ אַחַר שְׁמַע, כִּי אַחַר הַמְשָׁכַת בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, אָז דַּיְקָא חוֹזְרִין וְעוֹסְקִין בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקָרֵב וְכַנַּ"ל. וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְעַיֵּן הֵיטֵב בְּכָל הַתּוֹרָה 'תִּקְעוּ' הַנַּ"ל בְּכָל פְּרָט וּפְרָט הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב וְאָז תּוּכַל לְהָבִין קְצָת דְּבָרֵינוּ, וְעַיֵּן לְקַמָּן בַּסּוֹף (אוֹת לד) מַה שֶּׁמּוּבָא מֵהַפְּרִי־עֵץ־חַיִּים שֶׁאַל תִּתְמַהּ שֶׁהִזְכַּרְנוּ הַסְּפִירוֹת וְכוּ' כַּמָּה פְּעָמִים וְכוּ', וּמִשָּׁם תּוּכַל לְהָבִין לְכָאן, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה פְּעָמִים לַהֲפֹךְ הַסֵּדֶר וְכוּ' וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר. וְגַם שַׁיָּךְ לָזֶה מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן סִימָן קצט), שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין בְּתוֹרָתוֹ כִּי אִם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר כָּל תּוֹרָה פָּנִים וְאָחוֹר וְהָבֵן: