# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/25/

ועל־כן בפרשת שמע נזכר מצות תפלין בלשון יחיד, כמו שכתוב: וקשרתם לאות על ידך וכו'. אבל בפרשת והיה נזכרו בלשון רבים, כמו שכתוב: וקשרתם אותם לאות על ידכם וכו'. כי כבר מבאר למעלה, שפרשת שמע ואהבת - זה בחינת תקון המשפט, ששם אהבה דקדשה, ועל־כן שם נזכרו התפלין בלשון יחיד, להורות, כי שם אין זר אתנו, כי שם הוא בבחינת 'אין מקבלים גרים לימות המשיח' - לרחק טפת עשו וישמעאל, שעל־ידי־זה עקר תקון המשפט, כנ"ל. אבל פרשת והיה אם שמע הוא בבחינת יראה, שהוא בחינת קדשת המלאכים, שזאת הבחינה הוא מה שמעלין לבחינת פתוחי חותם, שזהו בחינת תקון הגרים כנ"ל, על־כן נזכרו שם בלשון רבים, כי שם הוא בבחינת התקרבות הרחוקים שהם הגרים שצריכין לקרבם, על־כן נזכרו שם בלשון רבים, מחמת שמעלין גם אחרים עמנו, שהם הניצוצות ונפשות הגרים שצריכין לקרבם, וכנ"ל.

כי דיקא אחר שזוכין לתקון המשפט, שהוא על־ידי שמרחיקין טפת עשו וישמעאל כנ"ל, אז דיקא יכולין לעסק בשלמות לקרב הגרים הראויין להתקרב, כי אין מתיראין עוד מקלקול הבא על־ידי הגרים שאין ראויין להתקרב, מאחר שכבר זכו לתקון המשפט כנ"ל. ועל־כן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דיקא אחר שמע ישראל, וכן והיה אם שמע אחר שמע, כי אחר המשכת בחינת תקון המשפט, אז דיקא חוזרין ועוסקין בשלמות בבחינת התקרבות הגרים הראויין להתקרב וכנ"ל. והבן היטב.

ועין היטב בכל התורה 'תקעו' הנ"ל בכל פרט ופרט הדק היטב היטב ואז תוכל להבין קצת דברינו, ועין לקמן בסוף (אות לד) מה שמובא מהפרי־עץ־חיים שאל תתמה שהזכרנו הספירות וכו' כמה פעמים וכו', ומשם תוכל להבין לכאן, שבשביל זה צריכין כמה פעמים להפך הסדר וכו' ויש בזה הרבה לדבר. וגם שיך לזה מה ששמעתי מפיו הקדוש (שיחות־הר"ן סימן קצט), שאין מי שיוכל להבין בתורתו כי אם מי שיודע לומר כל תורה פנים ואחור והבן: