# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/31/

כי כאשר נדקדק בדברי התורה הנוראה והעמקה והרחבה הנ"ל - נמצא בכל פנה ובכל קצה דברים נפלאים, כי בתחלה חושב כמה בחינות שנתקלקלים על־ידי נפילת האמונה, דהינו שבאים, חס ושלום, מכות מפלאות - שאין מועיל להם לא רפואות ולא זכות אבות ולא תפלה ולא קולות וגניחות וכו'. ואחר־כך מבאר איך לתקן את האמונה בכל הבחינות המבארים שם כנ"ל. וכבר בארנו, שאין האמונה נתתקנת בשלמות עד שזוכין לכל התקונים הנאמרים שם, עד תקון המשפט כנ"ל, ואז דיקא נגמר תקון האמונה בתכלית השלמות כנ"ל. ועתה נוכל לומר, שהתקונים האלו הם כנגד בחינת הקלקולים הנ"ל, וכנגד כל פגם וקלקול מקלקולים הנ"ל - יש כאן תקון כנגדו, כי על־ידי שצועקים מעמק הלב שעל־ידי־זה חותרין המים הנ"ל ומוצאין עצות עמקות הנ"ל שמהם גדלה האמונה כנ"ל, על־ידי־זה נתתקנין הקולות והגניחות וכו' שיכולין להועיל עתה, כי הקולות והגניחות הם בחינת קול בלא דבור, ועל־כן נתתקנין על־ידי עמקי הקולות ממעמקים מעמקי הלב שהם שרשי הקול. ועל־ידי המגני ארץ שהם מתקנים את הגרים ומעלים לבחינת "פתוחי חותם קדש" וכו' על־ידי־זה נתתקן שיועיל זכות אבות, כי האבות הם בחינת המגני ארץ, כנ"ל.

ועל־ידי תקון המאכלים שנתתקנים על־ידי שמחה שהוא חזוק המלאך, על־ידי־זה נמשך רפואה, כי עקר כל הרפואות הם על־ידי אכילה ושתיה - שנותנין מאכלים ומשקאות לרפואה, וכשזוכין מקבלין הרפואה על־ידי כל מה שאוכלין ושותין, בבחינת (שמות כג, כה): "וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך". ועל־ידי תקון המשפט, שהוא קשר המרכבה - על־ידי־זה נתתקן בחינת התפלה, כי התפלה היא בחינת קשר המרכבה, כידוע, שעל־ידי התפלה נעשה עקר היחוד, שהוא בחינת מטה שלמה של יעקב, שהוא בחינת ארבעה דגלים של שנים עשר שבטים, שהם בחינת המרכבה כנ"ל. וכמו שכתב רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא בסימן פד) שעקר התחברות והדבקות להשם־יתברך הוא על־ידי התפלה, שעל ידה עקר היחוד, כידוע.

ועל־כן עקר התפלה על־ידי משפט, כמו שמבאר בהתורה 'אמר אל הכהנים' (בסימן ב). כי עקר שלמות התפלה תלויה בתקון המשפט - שהוא קשר המרכבה, שעל־ידי־זה עקר היחוד והחבור של כנסת ישראל עם השם־יתברך, בחינת "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה" וכו', כידוע.

נמצא, שהרפואה נמשכת על־ידי תקון המאכלים שנתתקנים על־ידי שמחה כנ"ל [כי כל הרפואות באים על־ידי שמחה, כמו שמבאר במקום אחר בלקוטי תנינא בסימן כד], שזהו בחינת ניסן, בחינת הגאלה, שזהו בחינת ברכת גואל ישראל, על־כן נסמך אחר־כך ברכת רפאנו וכנ"ל. ואחר־כך מיד ברכת השנים - שמתפללין שיהיו השנים כסדרן, ויברך את כל מיני תבואתה לטובה - שהם המאכלים, הינו שמתפללין על תקון המאכלים שיהיו נמשכין בבחינת ברכה ולא יהיה בהם שום אחיזת השדים שהם בחינת קללה, חס ושלום, שעל ידם קלקול המאכלים, שגורמין מה שגורמין חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן מזכירין כמה פעמים בבקשה זאת לשון ברכה, כמו שאומרים ברך עלינו, ותן טל ומטר לברכה וכו' ומסימין: מברך השנים - הכל כדי להוציא את האדמה ופרותיה מהקללה של אדם הראשון שהוא על־ידי פגם הברית, חס ושלום, על־ידי ניצוצי קרי של אדם הראשון, כידוע. ואנו מבקשין שהשם־יתברך יבטל הקללות ויהפכם לברכה, דהינו שיתקן המאכלים ולא יהיה בהם שום אחיזת הסטרא־אחרא כלל.

גם ברך עלינו מרמז על בחינת סדר הזרעים הנזכר בתחלת התורה הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר הרפואה, דהינו שיברך את כל מיני תבואת האדמה לטובה, ובכלל זה הוא תקון הסדר של הזרעים, כי בלא זה בודאי אין התבואה טובה, מאחר שאין נגדלים ונתלשים בסדרם הראוי, חס ושלום. נמצא שאנו מתפללים גם על סדר תקון של הזרעים שעל־ידי־זה עקר הרפואה, ועל־כן נסמך ברך עלינו ל רפאנו וכנ"ל.

ואחר־כך אומרים תקע בשופר - שמתפללין על קבוץ נדחים, דהינו לתקן ולקבץ כל ניצוצי הנשמות שנתפזרו על־ידי פגם הברית, על־ידי השחתת זרע, חס ושלום, כמבאר בהתפלה שמוסיפין שם להתפלל על זה, כידוע (פרי־עץ־חיים, העמידה, פרק יט), כי כל הברכות עד עתה היו בענין זה - בענין תקון החותם דקדשה שהוא תקון הברית, תקון המקרות וכנ"ל, דהינו שנזכה לתקן הדעת ולעשות תשובה שלמה וכו', עד שנזכה להנצל מעתה ממקרה לילה מפגם הברית בכל הבחינות וכנ"ל. ועל־כן עתה מתפללין על קבוץ נדחים הנ"ל, דהינו שכל הנשמות שכבר נדחו על־ידי הפגם־הברית שכבר נכשלנו בהם, חס ושלום, שהשם־יתברך יקבצם בקדשה שנית, שזהו בחינת כל ענין ברכה זאת שהוא מקבץ נדחי עמו ישראל, כידוע.

ואחר־כך מתפללין השיבה שופטינו - שהוא בחינת תקון המשפט, כי עקר שלמות התקון הוא על־ידי תקון המשפט כנ"ל, ועל־כן אומרים השיבה שופטינו אחר מקבץ נדחי וכו', כי עקר תקון המשפט הוא דיקא על־ידי שנזהרים שלא להעלות בחינת טפת עשו וישמעאל אל המח, שזהו ההפך מבחינת מקבץ נדחי וכו', כי בחינת טפת עשו וישמעאל צריכים לדחותם דיקא, שזהו עקר בחינת תקון המשפט כנ"ל. על־כן אומרים ברכה זאת שהיא תקון המשפט אחר מקבץ נדחי וכו' וכנ"ל, כי בחינת טפת עשו וכו' צריכים לדחותם דיקא ולא לקבצם בתוך קבוץ הנדחים, כי זהו עקר תקון המשפט כנ"ל.

ועל־ידי תקון המשפט אז דיקא נשלם תקון האמונה כנ"ל, על־כן אומרים תכף אחר־כך ברכת המינים - להכניע ולעקר המינים והכופרים, כי כשזה קם זה נופל, כי עתה נשלם תקון האמונה על־ידי תקון המשפט ואז נופלים כל הכופרים והמינים: