# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/33/

ואחר־כך אומרים רצה, ו מודים - שמתפללין על עבודת הקרבנות שיעלו לרצון, כי כל בחינות הנ"ל הם בחינת קרבנות וקטרת, שהם בחינת ברורים מעמקי הקלפות על־ידי כל התקונים הנ"ל, ועל־כן מתפללין עתה על עבודת הקרבנות - שיהיו לרצון כל הקרבנות וקטרת שהם כלולים מכל התקונים הנ"ל. וזהו בחינת מודים אנחנו לך וכו', ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וכו', זה בחינת (ישעיה כה, א): "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק" וכו', שעתה אנו צריכין להודות לו יתברך תמיד על גדל הנסים והנפלאות שעשה עמנו לחיותינו כיום הזה - לטע ולקבע בלבנו האמונה הקדושה אשר היא חיינו וארך ימינו, וזה עקר התכלית, וזה כל שעשוע עולם הבא - להודות לו יתברך תמיד ולברכו ולהללו ולשבחו וכו' על זה, על כל הנסים והנפלאות שעשה עמנו ממצרים ועד הנה, למען נשאר קימים וחזקים באמונתנו הקדושה, שהיא עקר חיותנו וקיומנו לעד ולנצח, שזהו בחינת כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה, כמו שכתב רבנו ז"ל בהתורה 'ימי חנכה' (בלקוטי תנינא סימן ב), עין שם. הינו שלעתיד יעסקו רק בזה - להודות לו על כל החסד הנפלא שעשה עמנו בזה העולם להכניס בנו האמונה הקדושה. ואנו צריכין גם עתה בעולם הזה להמשיך עלינו בחינה זאת, בחינת שעשוע עולם הבא, דהינו להודות לו יתברך בכל יום על כל החסד הנפלא הזה שסבב בנפלאותיו להכניס בנו האמונה הקדושה כנ"ל.

ואחר־כך אומרים שים שלום, כי שלום כולל כל התקונים שבעולם, כי קדם כל תקון כשיש איזה חסרון ופגם - בודאי אין שלום, וכשמתקנים זהו בחינת שלום - שנשלם הדבר בשלמות, ועל־כן 'לא מצא הקדוש־ברוך־הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום' (עקצין ג, יב), כי עקר כל התקונים הנ"ל הם על־ידי העצות עמקות הנ"ל. ועקר תקון העצות הוא על־ידי בחינת שלום, בבחינת (זכריה ו, יג): "ועצת שלום תהיה" וכו', כי מקדם תקון העצה היתה העצה חלוקה לשתים, שהיה חלוק לבו ולא היה יודע לתת עצה בנפשו. ועקר התקון על־ידי שזוכה לעצה שלמה, בחינת שלום, בחינת "עצת שלום" כנ"ל, ועל־ידי־זה זוכין לאמונה שלמה, שהיא בחינת שלום - שאין לבו חלוק על ה', כמו שמבאר בהתורה 'ויסב' (בסימן סב): שעקר האמונה על־ידי שלום, עין שם. ועל־ידי־זה זוכין לתקון הברית בכל הבחינות הנ"ל שהוא בחינת שלום, בחינת ברית שלום, כמו שכתוב (במדבר כה, יב): "הנני נתן לו את בריתי שלום". וזה בחינת תקון המשפט, שהוא עקר תקון הברית, בחינת (זכריה ח, טז): "אמת ומשפט שלום שפטו" וכו' וזה בחינת הרפואות שנמשכין לכל המכות המפלאות, בחינת (ישעיה נז, יט): "בורא ניב שפתים שלום שלום וכו' אמר ה' ורפאתיו". וזה בחינת למוד הישיבות הקדושות של רבי עם תלמידים שהם מרבים שלום בעולם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סד.): 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם', אמן ואמן: