# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/5/

ועל־ידי הצעקה מעמק הלב בחצות, על־ידי־זה חותרין ומגלין העצות עמקות שמהם גדלה האמונה. ועל־כן צריכין להתגבר ולעסק בתורה אחר תקון חצות, כי התורה היא כלה עצות, כמו שכתוב (משלי ח, יד): "לי עצה ותושיה", כי על־ידי התורה שעוסקין אחר חצות לילה, על־ידי־זה דולין ושואבין העצות עמקות, ועל־ידי־זה מגדלין האמונה, עד שנגדלת באור הבקר, בבחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך", כי אז באור הבקר, אזי הוא עקר עלית האמונה מנפילתה. ועל־ידי עלית האמונה - נעשין גרים, והגרים יכולין להזיק על־ידי הגאוה שמכניסין, שהוא בחינת נאוף שמשם אחיזת המנהיגים של שקר וכו', וצריכין כח המגני ארץ וכו'.

וזה בחינת ציצית שלובשין בבקר כאור היום, שאז הוא עלית האמונה. כי ציצית בחינת אמונה מלכות, כי ציצית תקון הבגדים שהם בחינת מלכות, בחינת מלך הכבוד, כי 'רבי יוחנן קרי למאניה מכבדותא' (שבת קיג.). ועל־ידי עלית האמונה נעשין גרים, וזהו גם כן בחינת ציצית כנפי מצוה, ששם אחיזת הגרים, שהם באים תחת כנפי השכינה (כמו שמבאר בהתורה 'להמשיך שלום' בסימן יד). וזהו בחינת (זכריה ח, כג): "והחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף איש יהודי" - 'בכנף' דיקא, שהוא בחינת ציצית - ששם יתאחזו להתגיר.

גם הציצית מתקנים פגם הגרים שהוא גאות ונאוף, כי על־ידי הציצית מכניעין הגאוה דסטרא־אחרא ומעלין את הגאוה לשרשה להשם־יתברך, בחינת (תהלים צג, א): "ה' מלך גאות לבש" שהוא בחינת 'והוו נפצי גלימיהו' הנאמר שם בהתורה הנ"ל (באות טו) עין שם. בחינת (איוב לח, יג): "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה", שעל־ידי כנפות הציצית שהם תקון הלבושים, שמשם שרש הגאות דקדשה הינו גאותו של השם־יתברך כנ"ל, על־ידי־זה מכניעין הרשעים והסטרא־אחרא, שהם בחינת גאוה דסטרא־אחרא שמשם ממשלת של המנהיגים של שקר, שכל ממשלתם על־ידי עזות וגאות, כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל.

כי המנהיגים של שקר הם בחינת מתלבשים בטלית שאינו שלהם, כמו שכתוב בנביאי השקר (זכריה יג, ד): "ולא ילבשו אדרת שער למען כחש", ועל־ידי ציצית טלית של מצוה שהוא בחינת לבושו של השם־יתברך, בחינת (תהלים צג, א): "ה' מלך גאות לבש", על־ידי־זה מכניעין אותם כנ"ל. גם ציצית מכניע פגם הנאוף, שמכניסין על־ידי הגאות, כמו שכתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים" וכו', כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (בסימן ז):