# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1200/64/8/

וזה בחינת כל סדר התפלה, שעל־ידי־זה ממשיכין כל התקונים הנ"ל במלולא, כי בתחלה אומרים ברכת השחר תכף בהקיצו משנתו, ועל־ידי־זה ממשיכין רוחניות אלקות לתוך צמצומים במלולא. כי אנו מברכין אותו יתברך על שהחזיר נשמתנו לתוך גופנו, כמו שאומרים: המחזיר נשמות לפגרים מתים - שזהו בחינת המשכת רוחניות אלקות שהיא הנשמה לתוך צמצומים, שהם בחינת הגופים.

ואחר־כך מברכין בפרטיות על כל פרטי החיות והפעלות והתנועות הנמשכין מהנפש מרוחניות אלקותו לתוך הגוף. כי כל תנועות הגוף הוא מהנפש, כי הנפש מראה פעלותיה בגוף, ואנו מברכין להשם־יתברך על כל פעלה ותנועה של הגוף שהיא על־ידי הנפש, ובזה אנו ממשיכין במלולא רוחניות אלקותו לתוך צמצומים, שהם פעלות הגוף, כגון כד פתח עיניו מברך פוקח עורים (ברכות ס:), ובזה ממשיכין במלולא רוחניות אלקותו שמשם שרש הכח של הנפש שפועלת בגוף שיוכל לפקח עיניו. וכן כד יתיב מברך מתיר אסורים, וכד זקיף זוקף כפופים וכו', שבכל זה ממשיכין רוחניות אלקותו - שמשם כל כחות הנפש שנמשכין לתוך הגוף שהוא בחינת צמצום. נמצא, שבברכות אלו ממשיכין בפרטיות רוחניות אלקותו שהם שרשי כחות הנפש לתוך פרטי הצמצומים, שעל־ידי־זה יש לו כח לפקח עיניו ולישב ולזקף וכו'. וזה בחינת מלביש ערמים, כי הצמצומים הקדושים הם בחינת לבושים, כי בהם מצמצמין ומלבישין את רוחניות אלקותו יתברך, ומשם שרש כל המלבושים.

וזה בחינת רוקע הארץ על המים - ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים לז, ג): "שכן ארץ ורעה אמונה" [כמבאר בדבריו ז"ל (בסימנים ז, ט)], מים הם בחינת המים עמקים שמהם גדלה האמונה, כמו שמבאר שם כנ"ל. וזהו רוקע הארץ על המים, כי עקר קיום האמונה שהיא בחינת ארץ, היא על המים, שהם בחינת העצות שהם בחינת "מים עמקים עצה", כנ"ל.

וזהו בחינת המכין מצעדי גבר - כי הרגלין הם בחינת עצות, כמו שכתוב (שמות יא, ח): "וכל העם אשר ברגליך" - ההולכים אחר עצתך (רש"י שם). כי עקר הלוך האדם בדרכי ה' הוא על־ידי העצות טובות, ועל־כן אנו מבקשים (תהלים עג, כד): "בעצתך תנחני". כי על־ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים זוכין לחתר המים שהם העצות, שהם בחינת רגלין, שמשם עקר כח הליכות האדם ומצעדיו בגשמיות ורוחניות.

וזה בחינת שעשה לי כל צרכי - שמברכין על המנעלים שהם שמירה לרגלין, כי הרגלין שהם בחינת העצות - צריכין שמירה גדולה, שלא יגף באבן רגלו, שלא יהיה נכשל, חס ושלום, בעצות רעות של בני העולם הרודפין אחר הממון ותאות עולם הזה, שהם אבן נגף לכל הרוצים לכנס בדרכי עבודתו יתברך, כי רב עצותיהם מקלקלות.

ועל־כן התחיל דוד המלך, עליו השלום, ספר תהלים: אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, כי בודאי אשרי לו, אשרי חלקו מי שנמלט מעצת רשעים בשלמות, כי כמה אנשים נלכדו בהם כצפרים האחוזות, רחמנא לצלן. כי כמו שעל־ידי עצות דקדשה בחינת "מים עמקים עצה" וכו' נתגדלה האמונה כנ"ל, כמו כן להפך על־ידי עצות רעות חס ושלום נחלשה האמונה דקדשה, חס ושלום, ונמשכין אמונות כזביות וכפירות, רחמנא לצלן. והמנעלים הם בחינת שמירה לרגלין, ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (שבת קכט.): 'לעולם ימכר אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו', ועל־כן מברכין עליהם שעשה לי כל צרכי, כי הם בחינת שמירה לרגלין, שהם בחינת העצות, שעל ידם עקר קיום האמונה, כנ"ל.

וזה בחינת אוזר ישראל בגבורה - זה בחינת האמונה שנתגדלה על־ידי העצות, כמו שכתוב (ישעיה יא, ה): "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו", בחינת (תהלים צג, א): "לבש ה' עז התאזר", הנזכר בתורה הנ"ל. וזה בחינת עוטר ישראל בתפארה - שמברכין על עטיפת הראש, זה בחינת (תהלים קיט, קס): "ראש דברך אמת", שהוא בחינת תפארת, בחינת יעקב, כידוע (זהר ויצא קנז:), שמשם עקר קיום האמונה, בחינת, 'צדק כד אתחברת באמת, אתקריאת אמונה' (כאשר מדת הצדק מתחברת עם מדת האמת, אזי היא נקראת אמונה) (זהר בלק קצח:) כי עקר העצות שעל ידם גדלה האמונה נמשכין מאמת, כמו שכתוב (תהלים נא, ח): "הן אמת חפצת בטחות" וכו', כמו שמבאר במקום אחר (סימן ז').

וזה בחינת הנותן ליעף כח - שמברכין על שנתחדשה נשמתו ומחו בתוך האמונה, בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך", הינו כנ"ל, כי עקר כל הברכות הם על־ידי גדול האמונה בבקר שנתגדלה על־ידי כל התקונים הנ"ל.

וזה בחינת המעביר שנה מעיני וכו' ומסימין הגומל חסדים טובים וכו'. כי בעת חשכת לילה שהוא בחינת העדר העצה, בחינת (איוב לח, ב): "מי זה מחשיך עצה (כמו שמבאר שם), אז צריכין לישן ולסלק דעתו לגמרי שלא יתגברו האמונות כזביות, חס ושלום, הנמשכין מקלקול העצות, שהם בחינת החשך של לילה כנ"ל. אבל צריכין למעט בשנה, רק לישן מה שמכרח בשביל קיום האדם, כדי שיתחדש נשמתו בתוך האמונה העליונה שהוא שרש האמונה. ואז בהקיצו, כשחוזרת נפשו לתוך גופו - חוזרין וממשיכין כל תקוני האמונה ומגדילין אותה על־ידי העצות שנתגלין, כנ"ל. וזהו שמסימין בברכת המעביר שנה - הגומל חסדים טובים, 'חסדים טובים' זה בחינת (ישעיה נה, ג): "חסדי דוד הנאמנים" - שהם בחינת נצח הוד, שהם בחינת עצות [כמו שמבאר במקום אחר]. כי על־ידי העברת השנה שחוזרת נשמתו לתוך גופו, שהיא בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים, על־ידי־זה נמשכין עצות טובות, שזהו בחינת חסדים טובים, בחינת חסדי דוד, כנ"ל. וזה בחינת: כד שמע קול תרנגולא מברך הנותן לשכוי בינה וכו' - "מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה" (איוב לח, לו) [עין לקמן (באות ט"ו) מבאר היטב]: