# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/62/13/

והשבטים שפגמו ביוסף שהוא בחינת התגלות הרצון כנ"ל, על־כן כתיב: ואמרנו חיה רעה אכלתהו וכו'. וכן יעקב אמר, חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף, זה בחינת החיות רעות הדורסים וטורפים שהם בחינת חכמי הטבע, שהם פוגמים ברצון שהוא בחינת יוסף, כמבאר בהתורה הנ"ל. והנה הבעל־דבר התגרה בהם אז ורצה להסיתם שיהרגו את יוסף לגמרי, כי הבעל־דבר הוא רוצה לפגם ולכפר בשרש הרצון לגמרי, חס ושלום.

אבל השם־יתברך חמל עליהם ועל כלליות העולם וסבב ברחמיו שלא הרגוהו לגמרי רק מכרו אותו בכסף למצרים, הינו כנ"ל, כי הם פגמו רק בבחינת גנבה ואבדה, כי גנבו אותו ומכרוהו, כמו שכתוב (מ, טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים" וכו'. הינו שהפגם ברצון בבחינת יוסף לא היה רק בבחינת גנבה, שהוא בחינת פגם הנמשך על־ידי חיות רעות שהם חכמי הטבע להנאתם, שמכניסים טעות בלב האדם בגנבה והסח הדעת, שזהו בחינת "ובא הארי והדב ונשא זה מהעדר", שנשא זה מהעדר שכפר ברצון, כמבאר בהתורה הנ"ל, אבל היה בדרך גנבה, כמי שנושא שה מן העדר הגשמי בגנבה, אבל לא הרגו את יוסף לגמרי, שזהו בחינת רוצחים וגזלנים שהם בבחינת מצח הנחש והכופר בשרש הרצון לגמרי.

כי אלו הרגו את יוסף - לא היה אפשר עוד להתתקן, מאחר שהיו מסלקים חס ושלום, שרש הרצון מן העולם, אבל מאחר שנשאר יוסף חי רק שמכרוהו למצרים, שזהו בחינת שלא קשרו עצמן ליוסף לשרש הרצון, רק אדרבא! מכרוהו בכסף בגנבה, שזהו בחינת פגם החיות רעות שהם האפיקורסים להנאתם כנ"ל, על־כן נתתקן אחר־כך ביתר שאת ובמה שקלקלו - נתתקנו, כי סוף פיוסם יחד היה על־ידי הגנבה שהעליל עליהם יוסף, שגנבו גביע הכסף כמו שכתוב (מד, ח): "ואיך נגנב מבית אדניך" וכו'.

כי על־ידי שתפסם כגנבים, על־ידי־זה הרגישו בעצמן והכירו מה שפגמו, כמו שכתוב (מב, כח): "מה זאת עשה אלקים לנו". והתחילו לשוב בתשובה ולהתחרט על גנבת יוסף, ועל־ידי־זה תקנו פגם הגנבה ונתנו דעתם לחזר אליו ולפדותו בכל ממון שבעולם, דהינו ששבו בתשובה על פגם הרצון, ונתנו דעתם לחזר ולקשר עצמן לשרש הרצון לבחינת יוסף, ועל־ידי־זה חזרו ונתקבצו והתודע יוסף אל אחיו ובאו כלם אליו, כי כלם הכרחו להתקשר אליו, כי הוא בבחינת שרש הרצון - שכלם צריכין להתקשר אליו כנ"ל. ועל־כן יוסף הצדיק עשה צדקה הרבה, וכלכל ופרנס כל בית אביו, כי עקר התגלות הרצון הוא על־ידי צדקה, כמבאר בהתורה הנ"ל: