# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/62/4/

וזהו בחינת הצדקה של חנכה - שנוהגין כל ישראל להרבות בצדקה בחנכה, כי על־ידי הצדקה מכניעין מצח הנחש שיונק מזקני הדור שאין בהם שלמות כנ"ל - שלא יתגבר מצח הנחש כנגד מצח הרצון, חס ושלום, שזה נעשה רק על־ידי צדקה, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל. נמצא, שעקר הכנעת מצח הנחש שרש חכמת הטבע הוא על־ידי צדקה, על־כן מרבין בצדקה בחנכה כדי להכניע מצח הנחש שיונק מזקני הדור שאין בהם שלמות, ולהגביר שרש הרצון שמתגבר על־ידי זקנים שבקדשה - שמוסיפין אור ודעת בכל יום ויום שמזקינים, שזהו בחינת נר חנכה, בחינת נר חנכה מוסיף והולך וכו':

ועל־ידי הצדקה מרחיבין הפתחים של כל ההתחלות, ויכולין להתחיל בעבודת ה', ועל־כן נקרא 'חנכה' לשון חנוך, בחינת (משלי כב, ו): "חנך לנער על־פי דרכו", כי אז יכולין להתחנך להתחיל בעבודת ה', כי צדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות, כמו שמבאר שם, עין שם: