# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/62/5/

וזהו בחינת 'חנכה' שנקרא על שם חנכת הבית־המקדש, כי עקר ההתגלות הרצון הוא על־ידי שלש רגלים שקוראים ומגלים את הרצון. ועקר קדשת השלש רגלים הוא בבית־המקדש ששם היו צריכין לעלות ברגל, כמו שכתוב (דברים טז, טז): "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" וכו', כי שם בבית־המקדש היו כל הקרבנות שבכלם נאמר "לרצון".

וזהו בחינת (יומא נג.): 'כהנים בעבודתן ולוים בדוכנם וישראל במעמדן', כהנים ולוים זה בחינת אור החסד שמקבלין על־ידי היראה, שזהו בחינת (במדבר יז, כג): "כי פרח מטה אהרן לבית לוי", (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל), וכל זה נעשה על־ידי התגלות הרצון שנתגלה על־ידי ישראל במעמדן, שהיו עוסקין בתורה במעשה בראשית ובפרשת האזינו, שהוא בחינת התגלות הרצון שמגלין שהשם־יתברך ברא הכל ברצונו בששת ימי בראשית, שזהו בחינת מעשה בראשית שהיו קורין אנשי המעמד, וכן פרשת האזינו מדברת גם כן העקר מאמונה שהכל ברצונו יתברך, כמו שמוכיחם שם (דברים לב, ז): "זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר" וכו' וסים שם (דברים לב, לט): "ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה וכו' ואין מידי מציל", הינו שהכל ברצונו יתברך אם למות אם לחיים וכו'.

וזהו בחינת האבן שתיה שהיה בבית־המקדש, שהוא קדש קדשים, שמשם עקר קדשת הבית־המקדש. כי האבן שתיה קדש קדשים הוא בחינת רצון שברצונות, רעוא דרעוין, ששם מקשרין כל הרצונות, כי זהו בחינת מה שלקח יעקב אבני המקום "וישם מראשתיו" (בראשית כח, יא), ונכללו כלם באבן אחת בהאבן שתיה, כי אבן הוא בחינת רצון, בחינת (משלי יא, א): "אבן שלמה רצונו", הינו שלקח כל הרצונות, שהם בחינת אבנים כנ"ל, וכללם כלם בהאבן שתיה, שהוא בחינת רצון שברצונות, כי יעקב הוא בחינת אור הרצון, שהוא בחינת זקן ונשוא פנים, בחינת (תהלים כד, ו): "מבקשי פניך יעקב", בחינת (ויקרא יט, לב): "והדרת פני זקן", בחינת (בבא מציעא פד.): 'שופריה דיעקב'.

ועל־כן כשהקיץ יעקב משנתו ונדר יעקב נדר, ועקר הנדר היה (בראשית כח, כב): "והאבן הזאת וכו' יהיה בית אלקים וכו' אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", הינו שנדר לתת צדקה, כי עקר התגלות הרצון שזהו עקר קדשת האבן שתיה, קדשת הבית־המקדש הוא על־ידי צדקה, כנ"ל.

נמצא, שעקר הרצון נתגלה בבית־המקדש, ששם עלית כל התפלות שהם התגלות הרצון, כי התפלה היא הפך הטבע, כי הטבע מחיב כך והתפלה משנה הטבע, ומגלה שהכל ברצונו יתברך, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן ט). ועל־כן היו בבית־המקדש כמה נסים תמיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ה, ה): 'עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית־המקדש', כי הנסים הם הפך הטבע, בחינת התגלות הרצון וכנ"ל. ועל־כן הבית־המקדש הוא מקום היראה, כמו שכתוב (בראשית כח, יז): "מה נורא המקום הזה" וכו'. כי עקר היראה נעשה על־ידי התגלות הרצון, כנ"ל.

וזהו בחינת חנכה, בחינת חנכת הבית־המקדש, כי אז ממשיכין הארת הרצון ומכניעין חכמת הטבע כנ"ל, שעל־ידי־זה מחנכין הבית־המקדש, כי עקר המשכת הקדשה להבית־המקדש הוא על־ידי התגלות הרצון שנתגלה על־ידי הזקנים שבקדשה שמוסיפין אור קדשה בכל יום ויום שמזקינים, שזהו בחינת נר חנכה, כנ"ל.

ועל־כן היה הנס של חנכה על־ידי כהנים, זהו בחינת (ישעיה סא, ה): "ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' ואתם כהני ה' תקראו" וכו', שזהו נעשה על־ידי צדקה, שעל־ידי־זה נתגלה הרצון, שזהו בחינת חנכה, כנ"ל: