# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/64/1/

על־פי התורה 'ואתחנן' (סימן עח תנינא), עין שם מענין האוצר־מתנת־חנם שמקבל ממנו הצדיק האמת בעת פשיטותו, שהוא בחינת חסד חנם שהיה מחיה את העולם קדם מתן־תורה, שהוא בחינת תורה הנעלמת בעשרה מאמרות, שזהו בחינת הדרך לארץ־ישראל, על־ידי שמגלין שהשם־יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות, שעל־ידי־זה כובשין ארץ־ישראל, בבחינת מה שפרש רש"י על פסוק: "בראשית" - שבשביל זה פתח בבראשית שאם יאמרו אמות העולם, לסטים אתם וכו', משיבין להם: 'הוא בראה וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'. וכן עכשו באין ישראל לפעמים למקומות שהיו רחוקים מהקדשה והם רוצים לכבש המקום ולקדשו בקדשת ישראל, שזהו בחינת ארץ־ישראל, והיו הסטרא־אחרא יכולים לומר, לסטים אתם וכו', אבל על־ידי שמאמינין ומגלין שהשם־יתברך ברא העולם - שוב אין להם שום פתחון פה, כי הכל שלנו, כי בשבילנו נברא העולם וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה ונתנה לנו וכו', עין שם כל זה היטב: