# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/64/3/

וזה בחינת (אבות ב, ב): טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון - כי בודאי העקר הוא התורה שהוא מכניע כל הקלפות, שהם בחינת עונות, וממנה נמשכין כל ההשפעות, אך מאחר שאי אפשר להיות דבוק בהתורה תמיד, בפרט רב ההמון עם, על־כן בעת שבטלים מהתורה צריכין לעסק בדרך ארץ שקדם להתורה, שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה, כמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם. ואז צריכין להחיות את עצמו בכח הצדיק הגדול מקיום העולם קדם מתן־תורה, דהינו החסד חנם וכו', דהינו בחינת הדרך לארץ־ישראל שהוא בחינת מה שהתחילה התורה מבראשית וכו', כמו שמבאר שם, ואז יודעים גם בעת שבטלים מהתורה ועוסקים בדרך ארץ, גם אז יודעין שהכל ברא השם־יתברך בעשרה מאמרות ובזה מכניעין הקלפות והסטרא־אחרא שאומרים לסטים אתם והכל שלהם חס ושלום וכנ"ל.

וזהו טוב תורה עם דרך ארץ - שצריכין שניהם דיקא, כי מחמת שאי אפשר לעסק בתורה תמיד בלי הפסק רגע, על־כן צריכין לעסק גם בדרך ארץ בעסקי העולם כדי לעורר כח העשרה מאמרות על־ידי עסק המלאכה והמשא־ומתן שעוסק בהם, שהם בחינת אתערותא דלתתא, שעל־ידי־זה מעורר כח העשרה מאמרות שבהם נברא זה הדבר, אם עוסק בהמלאכה והמשא־ומתן באמונה שלמה. ואז יכול להחיות את עצמו בהתורה הנעלמת בכל הדברים, ולגלות שהכל שלנו כנ"ל, שזהו בחינת 'שיגיעת שניהם משכחת עון', שהם הקלפות והסטרא־אחרא, כי אין להם עוד שום כח, מאחר שעל־ידי התורה והדרך ארץ מגלין שהכל שלנו, וכנ"ל. [וכן מבאר בהתורה "ואת הערבים צויתי" וכו' (סימן ד, בלקוטי תנינא) שכל המשא־ומתן והמלאכות הם בחינת אתערותא דלתתא, שעל־ידי־זה מעורר כח מעשה בראשית, בחינת (תהלים פט, ג): "עולם חסד יבנה" עין שם]: