# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/64/8/

וזה נחמו נחמו, שתי פעמים 'נחמו', כי השם־יתברך מנחם אותנו על־ידי הצדיקי אמת בשני מיני נחמות. כי באמת עקר הנחמה היא התורה הקדושה, כמו שכתוב (תהלים קיט, נ): "זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני". אבל אי אפשר להיות עוסק בתורה תמיד, בפרט בגלות המר הזה, אך הצדיקים מחיין אותנו גם בעת שאין עוסקים בתורה על־ידי האוצר־מתנת־חנם, שהוא בחינת התורה הנעלמת, ועל־כן הם מנחמים אותנו בכפלים בשתי מיני נחמות, דהינו במה שמזכין אותנו לעסק בתורה שזהו נחמה אחת, ונחמה שניה היא מה שמחיין אותנו גם בעת הפשיטות מבחינת התורה הנעלמת, שהוא החסד חנם שהיה מקים העולם קדם מתן־תורה.

וזהו (ישעיה מ, ב־ג): דברו על לב ירושלים וכו' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה, קול קורא במדבר פנו דרך ה' וכו', הינו כי דיקא עצם צרותינו הגדולה מהכל יתהפך לנו לנחמה גדולה, כי עקר הצרה הגדולה מכל הצרות הוא הסתלקות הצדיקים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (איכה־רבה א): 'שקולה מיתת הצדיקים כפלים כחרבן בית־המקדש', וזה בעצמו יתהפך לנו לנחמה כפולה, בחינת "נחמו נחמו". כי כבר יגעו הצדיקים בחייהם בכל כחם, ועבדו השם־יתברך בשכל נפלא ויגיעה גדולה כזאת, עד שזכו גם בעת פשיטותם להחיות כל העולם על־ידי האוצר־מתנת־חנם כנ"ל, ועל־ידי־זה פעלו והמשיכו שגם לאחר הסתלקותם שהוא בחינת הסתלקות המחין והחיות מן העולם, גם אז יחיו את העולם מהאוצר־מתנת־חנם, כמו שבחייהם החיו את העולם בעת פשיטותם מהאוצר־מתנת־חנם, כנ"ל.

וזה בחינת קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלקינו (שם), הינו שהצדיקים עשו דרך כבושה בעבודת ה' כזה, עד שיש דרך להתקרב לה' יתברך גם בבחינת מדבר וערבה, ובכל מקומות החרבים והשפלים, ובכל מיני עקמימיות שבעולם - בכלם יכולין למצא דרך כבושה להתקרב להשם־יתברך, בבחינת קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלקינו, כל גיא ינשא וכל הר וכו' והיה העקב למישור - שיהיה דרכים ישרים וכבושים בכל המקומות שבעולם, בכל המדבריות ובכל המקומות העקמים והחרבים והשפלים וכו', בכלם יהיה דרך ישר להשם־יתברך, והכל בכח פשיטותו של הצדיק שהיה כמה פעמים איש פשוט לגמרי שקורין פראסטיק, שאז החיה את עצמו בהדרך לארץ־ישראל שהוא בחינת החסד חנם הנ"ל, שבזה מחיה הכל גם אחר הסתלקותו, וכנ"ל: