# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1527/64/9/

וזה שקורין פרשת 'דברים' קדם תשעה באב, כי כל פרשת דברים מדברת מהדרך לארץ־ישראל, כמבאר שם היטב, שכל תוכחה של משה שם הוא על שפגמו ישראל - בהדרך לארץ־ישראל, על שלא היו חזקים באמונתם, כמו שמתחיל שם, "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע". וכמו שפרש רש"י שם: 'אין לך דרך קצרה וכו'. וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ' וכו'. וכן הולך בכל דברי תוכחתו בכל הסדרא כלה, שמוכיח אותם על שגרמו עכוב בהדרך לבא לארץ־ישראל, עד שהכרחו להתמהמה שם ארבעים שנה, וכל זה על־ידי חטא העגל והמרגלים שפגמו באמונה, כמו שכתוב (דברים א, לב): "ובדבר הזה אינכם מאמינם בה'" וכו'. כי עקר תקון הדרך לארץ־ישראל הוא אמונה, שהיא בחינת "כח מעשיו" הנ"ל, דהינו שמאמינים שהשם־יתברך ברא הכל, כמו שכתוב: "בראשית ברא" וכו', 'וברצונו נתנה להם, וברצונו וכו'. והם פגמו בזה, ועל־ידי־זה גרמו להם עכוב כל־כך. וזה גרם לנו כל החרבנות חרבן בית ראשון ושני, כי על־ידי־זה יש כח להסטרא־אחרא להתעורר בכל פעם לגרש את ישראל מארצם, שזה נמשך על־ידי שאומרים להם עדין לסטים אתם שכבשתם ארץ־ישראל, מאחר שישראל בעצמן פגמו באמונה שעל־ידי־זה פגמו בבחינת "כח מעשיו הגיד לעמו וכו' וכנ"ל, ועל־כן קורין זאת קדם תשעה באב, כי על־ידי־זה עקר הגלות והחרבן, כנ"ל.

ואחר־כך קורין 'ואתחנן' בשבת נחמו, כדי להמשיך האוצר־מתנת־חנם שהמשיך משה רבנו ברבוי תפלותיו, שהתפלל לבוא לארץ־ישראל, שהכל היה בכח האוצר־מתנת־חנם, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל. ועל־ידי־זה אף־על־פי שהוא בעצמו לא בא לארץ־ישראל, אף־על־פי־כן על־ידי־זה המשיך עלינו האוצר־מתנת־חנם, שזה עקר נחמתנו בעת גלותנו מארצנו, כי עתה עקר חיותנו על־ידי חסד חנם שממשיכין עלינו משה רבנו וכל הצדיקים האמתיים מהאוצר־מתנת־חנם, שמחיה את כל העולם תמיד בכל מיני ירידות שבעולם, בכל ימי הגלות הארך המר הזה בכלל ובפרט, שעל־ידי זה החסד חנם חוזרין ועושין דרך כבושה לארץ־ישראל כנ"ל, כדי שנזכה לשוב לארצנו במהרה בימינו, אמן:

הלכה ה' - נכלל בהלכות פקדון הלכה ה':