# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/63/5/

וזהו בחינת החלוק שבין שומר חנם לשאר שומרים - ששומר חנם פטור מן הכל ואינו חיב אלא בפשיעה, ושאר שומרים בשכר חיבין בשאר הזקות. כי כל ההזקות הבאים משבירת כלים הם תלויים בשמירת האדם כנ"ל, והאדם צריך לשמר מהם, וזה חיב גם השומר חנם, כי גם הוא חיב בשמירה - לשמר הפקדון היטב מכל ההזקות בעינא פקיחא כדרך השומרים, כי אלו ההזקות תלויים בשמירת האדם, כנ"ל. אבל יש הזקות שאין האדם יכול לשמר מהם בשום אפן, ואפלו אם ישמר בכל מה דאפשר, אף־על־פי־כן יכול לבוא ההזק, כי אלו ההזקות נמשכין מבחינת החלל הפנוי, ששם אין דעת האדם מגיע לשמר ולהציל מההזקות הבאים מהקלפות הנמשכין משם - מבחינת חלל הפנוי, כנ"ל.

ומאלו ההזקות - אין מי שישמר כי אם השם־יתברך לבד, ועליהם נאמר: "אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר", כנ"ל, ועל־כן על אלו ההזקות - אין השומר חנם חיב אם באו, כי מה לו לעשות? כי הוא שמר כראוי ולא פשע בשמירתו. ואם על כל זה בא ההפסד מן השמים, כגון אם שמר כראוי ואף־על־פי־כן נגנב או נאבד בלי פשיעה רק מן השמים, מכל שכן אם נאנס, על־כן השומר חנם פטור בהן כי מה לו לעשות, מאחר ששמר כראוי וההפסד בא מן השמים, אינו חיב בזה, כי אין הדבר באחריותו לענין ההפסד וההזק הבא מן השמים לבד, שזה נמשך על־ידי הקלפות הבאין מחלל הפנוי, ואחריות זה ההזק וההפסד אינו חל על השומר חנם כלל, מאחר שאינו מקבל שכר על שמירתו.

אבל שאר שומרים שמקבלים שכר, כגון שומר שכר או שוכר בההוא הנאה דקא אגיר ליה וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא פ:), או האמנין וכל שכן שואל שכל הנאה שלו. ומאחר שקבל שכר הנאה שהוא גם כן שכר מן החפץ, על־כן חל עליו גם האחריות של ההפסד הבא על־ידי חלל הפנוי. ועל־כן חיבים גם על גנבה ואבדה שלא על־ידי פשיעה או אפלו באונסין, כל חד כדינו, כי זה האחריות של ההפסד הבא משם מבחינת חלל הפנוי - אינו חל על האדם כי אם כשהממון שלו או מקבל הנאה ממנו - שנחשב כממון: