# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/63/7/

וְזֶה בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה - זוֹ תְּפִלָּה (בְּרָכוֹת כו:) - שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ יְסוֹד הַכֹּל, שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה, כַּמְּבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים (מִסִּימָן צו תִּנְיָנָא וּלְהַלָּן). וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַל פֶּה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כַּמָּה שִׂיחוֹת נוֹרָאוֹת בְּעִנְיָן זֶה - שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּכְתָב. וְאָמַר, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים לֹא זָכוּ לָבוֹא לְמַה שֶּׁבָּאוּ כִּי אִם עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כַּמְּבֹאָר בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קנד).

וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת לג:): 'הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם', וְאִם כֵּן, אֵיךְ שַׁיָּךְ עַל זֶה תְּפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָסַר הַבְּחִירָה לָנוּ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת מָצָאנוּ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים עָסְקוּ בָּזֶה לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵם מֵהַיֵּצֶר־הָרָע וִיקָרְבֵם לַעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּפֶה מָלֵא, מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ סָמוּךְ לִזְמַנֵּנוּ. וְגַם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּגְּמָרָא וּשְׁאָר סְפָרִים מָצָאנוּ כַּמָּה תְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּנָּצְלוּ מֵהַיֵּצֶר־הָרָע, כַּמְּבֹאָר תְּפִלָּתָם בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף יז.). וְגַם מֵהַתְּפִלּוֹת הַסְּדוּרִים לָנוּ בְּכָל יוֹם מֵאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָנוּ רוֹאִין זֹאת כִּי אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה תָּלוּי בִּבְחִירַת הָאָדָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעִים מִכְּבָר שֶׁכֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל בַּקָּשָׁה זוֹ לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מְיֻסָּד עַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת אֵלּוּ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר שָׁם.

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי הוּא גַּם כֵּן מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד. וְגַם בְּעֵת שֶׁהוֹדִיעַ לִי רַבֵּנוּ זַ"ל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מְעַט מִזֶּה, הֲלֹא הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, וְלֹא הֵשִׁיב לִי בְּפֵרוּשׁ, רַק כִּלְאַחַר יָד, כְּאוֹמֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּלוֹמַר אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה זֹאת, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר לְךָ הָעִנְיָן וּלְתָרֵץ לְךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּךְ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן תלד). וְאָנֹכִי לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁאֹל יוֹתֵר, כִּי יָדַעְתִּי כִּי קֻשְׁיָא זוֹ יְכוֹלִין לְהַקְשׁוֹת עַל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל מִכְּבָר עַל תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן בִּרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה - לְהַאֲמִין בַּחֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ זֶה וְהוֹלִיכוּ אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ זֶה - לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ:
