# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/1/

על־פי התורה 'אשרי תמימי דרך' (בסימן א) עין שם. והכלל היוצא משם לעניננו, כי איש הישראלי צריך להסתכל תמיד בהשכל של כל דבר - להתקרב על־ידי־זה להשם־יתברך, כי השכל הוא אור גדול בחינת שמש וכו', וזה בחינת חי"ת, כי "החכמה תחיה" (קהלת ז, יב) וכו'. אך מחמת שאור השכל גדול מאד - אי אפשר לזכות אליו כי אם על־ידי בחינת נו"ן, שהוא בחינת מלכות, כמו שכתוב (תהלים עב, יז): "לפני שמש ינון שמו" וכו', וזה בחינת לבנה וכו', ולעמת זה הוא בחינת עשו שבזה את הבכורה, בחינת (משלי יח, ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו", בחינת מלכות הרשעה וכו'. וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע וכו'. וצריכין להגביר מלכות דקדשה על מלכות הרשעה, היצר טוב על היצר־הרע וכו', והעקר על־ידי התורה וכו', ואז מתחבר החי"ת עם הנו"ן ונעשה בחינת 'ח"ן'. ועל־ידי־זה נתקבלין כל התפלות והבקשות ונתעלה חן וחשיבות ישראל בגשמיות ורוחניות וכו' וכו'.

וזה פרוש מאמר רבה בר בר חנה: 'האי גלא דמטבע וכו' ומתחזי, כי צוציתא דנורא חורא ברישיה' (אותו גל שמטביע את הספינות וכו', ומתראה כנצוץ של אש לבנה בראשו). כי מתחלה היצר־הרע מתלבש את עצמו במצות וכו'. 'ומחינין לה באלותא' וכו' (והכינו אותו במקלות, שחקוק עליהם [אהיה אשר אהיה]), הינו שעקר הכנעתו של היצר־הרע הוא על־ידי התורה וכו'. כי בעל עברה הוא משגע, כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וכו' (סוטה ב.). וכמו שהמשגעים צריכין להכותם ולשום עליהם שמות וכו', כמו כן על־ידי התורה שעוסקין - מכניעין ומגרשין הרוח שטות שהוא שגעון ממש, ואזי מתגבר מלכות דקדשה שהוא בחינת צמצום השכל, שעל־ידי־זה זוכין לקבל השכל בהדרגה ובמדה, שזה עקר החיות והתכלית וכו', וכנ"ל: