# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/13/

וזה בחינת דיני שומרים, שכל השומרים צריכין לשבע אפלו על טענת ספק שבועה דאוריתא (חשן משפט, סימן פז, סעיף ז), מה שלא מצינו כן בכל התורה, כי אין שום שבועה דאוריתא על טענת ספק (שם סימן עה, סעיף יז) [ואף על פי שעד אחד מחיב שבועה אפלו טענו בספק על־פי העד, תשובתו בצדו, כי שם יש טענת ודאי של העד, ועקר חיוב השבועה מחמת דברי העד שיודע בודאי, אבל שומרים חיבים שבועה דאוריתא על טענת ספק לגמרי].

כי עקר השמירה הוא לשמר הדבר מכל מיני הזקות, וכל מיני הזקות באין מבחינת מלכות הרשעה - שהוא בחינת עשו שבזה את הבכורה שהוא בחינת כסילות, בחינת (משלי יח, ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה". כי מלכות הרשעה בחינת עשו, הוא בחינת חזיר היער, בחינת חית קנה, שהם בחינת מזיקי עלמא, שמשם באים כל הגנבות והגזלות וההכחשות וכל מיני הזקות שבעולם, כי מלכות הרשעה הם בחינת כסילות כנ"ל, שמשם באים כל ההזקות, כי הדעת שומר מכל ההזקות, ועל־ידי כסילות באים כל ההזקות, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל בספר האלף־בית (ספר המדות, אות 'דעת' סימן כה): 'כשאתה עושה איזה הזק, ידוע להוי לך שפגמת בדעת'.

ועל־כן עקר השמירה על־ידי בחינת מלכות דקדשה, כשזוכין להגביר מלכות דקדשה על מלכות דסטרא־אחרא, שעל־ידי־זה מכניעין ומבטלין כל ההזקות שבאין מבחינת מלכות דסטרא־אחרא כנ"ל. ועל־כן מלכות הוא בחינת שמור [כידוע בזהר (בראשית מח:) ובכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים, שבת פרק ז ועוד) בענין זכור ושמור: זכור לדכורא ושמור לנוקבא, שהיא בחינת מלכות, כידוע], כי עקר השמירה על־ידי בחינת מלכות, וכנ"ל.

ועל־כן עקר השמירה הוא על־ידי התורה, שעל־ידי־זה מגבירין מלכות דקדשה על מלכות דסטרא־אחרא, שעל־ידי־זה מבטלין כל ההזקות כנ"ל, כי על־ידי התורה שעל־ידי־זה נותנין כח למלכות דקדשה, שהיא בחינת תקון צמצום המחין, בחינת נו"ן, על־ידי־זה נמשך הארת השכל והחכמה שהוא החיות של כל דבר, שהוא בחינת ח', ואז זוכין להסתכל על השכל שיש בכל דבר שבעולם, להתקרב על־ידי־זה להשם־יתברך, שזהו בחינת שמש, בחינת יעקב שזכה לבכורה, כמבאר שם בהתורה הנ"ל. ואזי נשמרין מכל ההזקות, כי אור יום, בחינת שמש, שהוא בחינת אור השכל - מציל מכל ההזקות.

כי כלל מזיקי עלמא, אין להם שליטה באור יום, כי כל שליטתם הוא רק בחשך ובלילה, "כי בו תרמש כל חיתו יער" (תהלים קד, כ), וכמו שכתוב (איוב כד, טז): "חתר בחשך בתים יומם חתמו למו", וכתיב (שם פסוק יד): "ובלילה יהי כגנב". ועל־כן על־ידי התורה, שעל־ידי־זה זוכין להסתכל על השכל שבכל דבר, שהוא בחינת אור יום, על־ידי־זה נצולין מכל ההזקות, ועל־כן על־ידי־זה מתגבר מלכות דקדשה שהיא בחינת שמור, שהיא בחינת עקרת הבית ששומרת כל חפצי הבית מכל מין הזקות, וכנ"ל.

נמצא שעקר השמירה על־ידי התורה. וזה בחינת (משלי ו, כב): "בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך" וכו', וכתיב (שם ב, יא): "מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה", כי התורה שומרת מכל מזיקי עלמא כנ"ל, ועל־כן באמת אמרו רבותינו ז"ל לענין דינא (בבא בתרא ז:): 'תלמידי חכמים אינם צריכים נטירותא', כי התורה שומרת אותם, כמבאר הדין לענין שאין התלמיד חכם צריך לתן לצרכי שמירת העיר (יורה דעה סימן רמג, סעיף ב):