# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/18/

וזהו שנסמך (דברים יא, כא): למען ירבו ימיכם וכו' לפסוק וכתבתם על מזוזות וכו', כי על־ידי המזוזה נמשך חיים ואריכות ימים, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (תקוני־זהר, תקון י, כה.): 'מזוזת - זז מות'. כי עקר החיים על־ידי שמקשרין הדבר לשרשו שהוא החכמה, שהוא חיותו ופנימיותו, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה". על־כן על־ידי המזוזה שקובעין אצל פתח הבית, שעל־ידי־זה יכולין להכניס מחוץ לפנים ולקשר הכל אל החכמה, כנ"ל. על־כן על־ידי־זה נמשך חיים בודאי, כי משם עקר החיים, כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין לד.) לענין שהנשים חיבות במזוזה, דכתיב: "למען ירבו" וכו' גברא בעי חיי, נשי לא בעי חיי, (אנשים צריכים לחיות ונשים אינם צריכים לחיות?), בתמיה, הינו כי עקר החיים הוא חבור הגוף והנפש, ועל־כן עקר החיים באמת הוא כשמקשרין החיצוניות אל הפנימיות שהם בחינת גוף ונפש, שזהו בחינת מזוזה כנ"ל, ועל־ידי־זה עקר השמירה, כנ"ל. ועל־כן שמור הוא בחינת נוקבא, בחינת מלכות כנ"ל, כי שם עקר השמירה, כי שם צריכין לשמר עצמו ביותר מאחיזת החיצונים שהם סטרא דמותא, כי הם עלמא דפרודא, שרוצים להפריד בין הפנימיות ובין החיצוניות שהם בחינת גוף ונפש. על־כן הזהיר אותנו השם־יתברך מאד על שמירת התורה, כמו שכתוב (דברים ד, טו): "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" וכו' כי היא חייכם וכו', כי עקר החיים על־ידי התורה שעל־ידה מקשרין החיצוניות אל הפנימיות שזה עקר החיים.

וזה בחינת ראה חיים עם האשה וכו', כי שם עקר האזהרה להמשיך חיים לשם מחמת שהיא סמוכה להם, על־כן צריכים לשמר עצמו מאד על־פי התורה לראות חיים עם האשה דיקא, כי זה עקר החיים כשמקשרין ומעלין בחינת אשה שהיא בחינת גוף, בחינת חיצוניות אל הפנימיות שהוא החכמה וכנ"ל, וזהו שתמהו רבותינו ז"ל לענין מזוזה: 'גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי', הלא אדרבה! עקר החיים צריכין להמשיך לשם דיקא, בבחינת "ראה חיים עם האשה", וכנ"ל: