# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/23/

ועתה מקשר יפה מאד פרשת 'חקת' לפרשת 'קרח', וכמובא בפסיקתא הנ"ל, שאמר קרח, לא די שהוציא אותי מכלל הכהנה ומתנות אלא שגלח ראשי ועשה אותי סכל, מיד נתקנא למשה לערער הריב, והוא לא ידע חק פרה אדמה תהיה כפרה גדולה על ישראל, עד כאן לשונו, עין שם. הינו כנ"ל, כי פרה אדמה שמטהרת מטמאת מת, זהו הפך טעות קרח שחלק הפנימיות מהחיצוניות, כי על־ידי מצות פרה אנו רואין שאפלו בתכלית החיצוניות יכולין לירד ולקשר גם אותן המקומות להשם־יתברך וכנ"ל:

כי פרה אדמה היא בחינת תכלית הצמצום, שהוא בחינת תקף האדמימיות שהוא תקף הדין, בחינת תכלית הצמצום. אבל בכח המצוה הזאת היה כח להכהן שימתיק גם זה הצמצום, עד שדיקא על־ידי הצמצום הזה בחינת (במדבר יט, יז): עפר שרפת החטאת, על־ידי־זה דיקא יחברו החיצוניות אל הפנימיות, עד שיטהרו מטמאת מת.

וזה בחינת עץ ארז ואזוב ושני תולעת (במדבר פסוק ו) שהגבה שנתגאה כארז ישפיל את עצמו כאזוב וכתולעת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא, חקת ו), הינו שצריכין לצמצם את המח ולבלי להתגאות להיות חכם בעיניו - שירצה להשיג הכל יותר משכלו רק יצמצם מחו וישפיל את עצמו כאזוב וכתולעת, ויסמך את עצמו על אמונה, ועל־ידי־זה דיקא זוכין לטהר תכלית החיצוניות ולקשר החיצוניות אל הפנימיות, שזה בחינת חבור עפר שרפת החטאת שהוא בחינת תכלית הצמצום כנ"ל, בפרט שנשרף באש שהוא בחינת תקף הדין - ומחברין ונותנין אותו אל מים חיים, שהם בחינת מימי החסדים, כי פנימיות וחיצוניות בשרשן נמשכין מחסד וגבורה, כידוע (עץ־חיים שער מ). ועל־ידי־זה נטהרין מטמאת מת שעקר טמאתו על־ידי התרחקות הפנימיות מהחיצוניות שהוא הנפש מהגוף. כי אנו מאמינים שהמיתה היא טובה גדולה, כי על־ידי־זה נזכה לחבר החיצוניות אל הפנימיות, שזה עקר החיים לנצח וכנ"ל. וזה בחינת (במדבר יט, יז): "ונתן עליו מים חיים", 'חיים' דיקא, כי נטהרין מטמאת מת וזוכין לחיים וכנ"ל:

"על כל דבר פשע וכו' ישלם שנים לרעהו" (שמות כב), בחינת "חיים שנים ישלם", כי כפלים לתושיה (איוב יא, ו), כי "כל ביתה לבש שנים" (משלי לא, כא) - 'שנים' (תנחומא חיי־שרה ד):