# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/24/

וזה בחינת (משלי יד, א): "חכמות נשים בנתה ביתה" - זו אשתו של און בן פלת, "ואולת בידיה תהרסנו" - זו אשתו של קרח (סנהדרין קי.). כי כבר מבאר לעיל, שעקר בנין הבית צריך להיות בחכמה, דהינו לזכות על־ידי הבית לקשר כל החיצוניות אל הפנימיות, שזהו בחינת כלל כל התורה שמתחלת בבית דבראשית שהוא ראש־בית וכנ"ל, ואז זוכין לחיים, כי "החכמה תחיה", שזהו בחינת מצות מזוזה, שהוא עקר תקון הבית ושמירתו שנאמר בו (דברים יא, כא): "למען ירבו ימיכם" וכו', שזהו בחינת (קהלת ט, ט): "ראה חיים עם האשה", כי מחמת שהיא סמוכה לבחינת חיצוניות, על־כן שם צריכין לזהר ביותר לראות להמשיך חכמה וחיים לשם דיקא, וכמבאר למעלה כל זה (באות טז־יח). וזהו "חכמות נשים בנתה ביתה" - חכמות נשים הם דיקא בונין הבית על מכונו, כי שם דיקא צריכין לזהר לקשר החיצוניות אל הפנימיות כדי לזכות לחיים וכנ"ל, שעל־ידי־זה עקר בנין הבית ששם מכניסין ומקשרין כל החיצוניות אל הפנימיות שהוא בחינת בית וכנ"ל.

ועל־כן דרשו רבותינו ז"ל מקרא זה לענין מחלקתו של קרח, כי מחלקת של קרח שהיה על־ידי אשתו היה ההפך ממש מבחינת בנין הבית, כי על־ידי מחלקתו רצה להפריד, חס ושלום חס ושלום, הפנימיות מהחיצוניות וכנ"ל, ועל־כן נאמר על אשתו שגרמה כל זה "ואולת בידיה תהרסנו", כי היא דיקא גרמה בחינת הריסת הבית וכנ"ל. אבל אשתו של און בן פלת שהצילה בעלה מהמחלקת, על־כן נאמר עליה "חכמות נשים בנתה ביתה" - 'בנתה ביתה' דיקא, כי בנין הבית הוא הפך המחלקת וכנ"ל, וזהו בחינת שלום בית: