# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/64/7/

וזה שכתוב (מיכה ז, יא־יב): יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק, יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וכו', ועין שם בפרוש רש"י שפרש לפי ענינו, שהדבור מוסב אל האמות שמתגרין בישראל, עין שם. ולפי עניננו יתפרש היטב, שישראל אומרים אל העכו"ם, שהם בחינת הסטרא־אחרא והקלפות המסבבין את הקדשה, שמהם כל המניעות והבלבולים והדחיות שבכל יום, עד שנדמה כאלו זה היום אינו יום כלל. וזהו יום לבנות גדריך - כלומר אתם הסטרא־אחרא והמניעות והדחיות, אתם אומרים שזה היום הוא רק לבנות גדריך - הינו הגדרים של הסטרא־אחרא, שהם בחינת הגדר שיש על כל יום ויום שלא יתקרב להטוב שבכל יום, כמו שאיתא בזהר הנ"ל, דכל יומא אית לה גדר מלבר וכו', כנ"ל. וזהו יום ההוא ירחק חק - שאתם אומרים שהיום הוא רק לבנות גדריך - דהינו הגדרים והמסכים שעל כל יום שהם המניעות והדחיות, אבל הוא רחוק לעסק בזה היום בתורה שנקראת "חק ומשפט" (שמות טו כה).

וזהו יום ההוא ירחק חק - שבזה היום ירחק חק שהוא התורה, כי אי אפשר לעסק בתורה ועבודה בזה היום מחמת דחיות ומניעות כנ"ל. אבל באמת אינו כן כי יום הוא ועדיך יבוא, כי בודאי זה היום הוא יום גמור, ובודאי נשתדל ונתגבר לעסק בזה היום דיקא בתורה ועבודת ה' ולשבר את הגדרים שלכם וכל המניעות שלכם - שאתם רוצים להחשיך ולהסתיר את אור היום, בחינת יום הוא ועדיך יבוא, וכעין שפרש רש"י לפי ענינו, וזה לשונו: ' יום הוא ועדיך יבוא, הנביא אומר, אותו היום שאתם מלעיגים עליו לאמר בטל והלך לו - יום הוא, שמור ונצור ולא בטל, עדיך יבוא העכו"ם להחריבך, למני אשור שהוא ראש למרעינו וערי מצור ' וכו'.

ראה והבן והבט אתה המעין ותראה שמפרש ברוח קדשו של רש"י ז"ל כל דברינו באר היטב, הינו שהנביא אומר בשם ישראל להסטרא־אחרא והקלפות שהם כלל העכו"ם: יום הוא ועדיך יבוא - אותו היום שאתם מלעיגים עליו לאמר בטל והלך לו, כאלו זה היום בטל והולך לריק ולהבל, חס ושלום, ואי אפשר להתקרב בו להשם־יתברך מגדל השתטחות והתפשטות הגדרים והמחצות והבלבולים שמתגברים מאד בכל יום, עד שנדמה בכל יום שבזה היום אי אפשר לעבד את השם־יתברך. אבל באמת אינו כן, כי יום הוא שמור ונצור ולא בטל, עדיך יבוא - העכו"ם להחריבך, שבזה היום דיקא יבוא אליך חרבן והריסה, שנזכה להרס הגדרים והמחצות שלכם עד שנזכה להתקרב להטוב שבזה היום דיקא, וכנ"ל.

וזהו למני אשור שהוא ראש למרעינו מצור - הינו כלל כל הקלפות וסטרין אחרנין, שכלולים בהעכו"ם שראש שלהם אשור שהוא הראשון שהגלה את ישראל מארצם, כי התחלת הגלות של עשרת השבטים התחיל מאשור, כמו שפרש רש"י, שהוא ראש למרעינו וערי מצור וכו'. הינו עם כלל שאר הקלפות והסטרא־אחרא שהם בחינת ערי מצור, שהם בונים ערי מצור ממש סביב כל אדם שהם בחינת גדרים ומחצות רבות וחומות נחשת ובריחי ברזל, ומשתטחים ומתפשטים מאד מאד בכל יום ויום למנע את האדם מלצאת חובת יום ביומו, וכמו שכתוב (קהלת ט, יד): "עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא עליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים", וכל אלו הערי מצור - שהם כלל הגדרים והמניעות והדחיות של הסטרא־אחרא - כלם נזכה להחריב, כי אנו יודעים שדיקא זה היום שאנו עומדים בו, יום הוא - כי בודאי הוא יום גמור ואינו בטל, חס ושלום כאשר אתם אומרים. ועדיך יבוא - העכו"ם והסטרא־אחרא להחריבך וכנ"ל: