# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/11/

וזה (תהלים מ, ח): אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי וכו' שנאמר על מתן־תורה, כמו שפרש רש"י שם, כי כבר מבאר, שהאדם צריך להוציא משפט הנהגות ישרות מכל מקום שילמד שם. וזה זוכין על־ידי אמונת חכמים בשלמות. שאז אינו נדון במותרות ומאכלו זך, שעל־ידי־זה דעתו צחה וזכה ויכול למצא את עצמו בכל מקום שילמד שם, שיוציא משם משפטי הנהגות ישרות כנ"ל. וזהו אז אמרתי הנה באתי - הינו בחינת קבלת התורה, כמו שפרש רש"י שם. וזהו במגלת ספר כתוב עלי - שבכל מקום שלמדתי באיזה ספר היה הכל כתוב עלי - שמצאתי את עצמי בכל מקום שלמדתי באיזה מגלת ספר, כי בכל מקום שלמדתי הוצאתי משם משפטי הנהגות ישרות לעצמי וכו'. [וכן מבאר בדבריו ז"ל בעצמו על פסוק זה (סימן קכא), אך עתה על־פי התורה הנ"ל יתבאר המשך הפסוקים שאחריו בקשר נפלא]. ועל־ידי־זה הוספתי ספרים הרבה בתורה, כמו שמבאר שם, שעל־ידי אמונת חכמים נחשב שעושה ספרים הרבה, כי מתחלה לא היה זה הספר נחשב אצלו, והיה אצלו כלא ולמותר, ועכשו חוזר ונחשב אצלו כל ספר וכו'. ובפרט על־ידי שזוכה עכשו להוציא משפטי הנהגות ישרות מהספרים שלומד בהם שעכשו נחשבים הספרים כשלו, כי מתחלה היה רחוק מהם מאד ועכשו נחשב כל ספר כשלו, כי 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה' (אבות א, יז). וכמו שכתוב במדרש רבה פרשת 'בחקתי' (ויקרא רבה לה, ז) שהלומד לעשות נחשב כאלו עשאו לדברי תורה. וזהו במגלת ספר כתוב עלי - שנחשב כל ספר שנכתב עלי ובשבילי.

ואז בודאי לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי, ופרש רש"י לענין קדשת האכילה של ישראל, כמו שפרש שם: 'כל מאכלי על־פיך', הינו כנ"ל, כי על־ידי אמונת חכמים זוכים שיהיה המאכל זך בבחינת מן, שלא יעלו המותרות אל המח לבלבל, חס ושלום, וזהו ותורתך בתוך מעי - שהתורה מתקימת 'בתוך מעי' דיקא. כי מי שפוגם באמונת חכמים אזי התורה אינה מתקימת אצלו מחמת אכילת מעיו, שמתרבה אצלו המותרות, עד שעולים עשנים סרוחים ומעקמין את דעתו בסברות הפוכות מן האמת, ואינו יכול להוציא משפטי אמת מהתורה, נמצא שהתורה יוצאת ומתרחקת ממנו, מאחר שאינו יכול להוציא ממנה משפטי אמת, שזהו בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קו:): 'תורתו של דואג מן השפה ולחוץ', מחמת שהיה מתנגד וחולק על דוד שהיה אז הצדיק האמת, ועל־ידי־זה כל תורתו של דואג היה על־ידי מותרות הנ"ל, בבחינת (שמואל־א' כא, ח): "ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני" וכו', (כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל). ועל־כן היה כל תורתו מהשפה ולחוץ, כי לא נתקימה בתוך מעיו וכנ"ל. אבל הזוכה לאמונת חכמים, שזהו בחינת במגלת ספר כתוב עלי - שמתרבין הרבה ספרים בהתורה על ידו וכנ"ל, אזי לעשות רצונך וכו'. ותורתך בתוך מעי דיקא, כי מתקימת במעיו דיקא, כי זוכה שאכילתו בבחינת מן - שאינם עולים המותרות אל המח עד שזוכה לברר משפטי אמת שזה עקר קיום התורה וכנ"ל.

וזה שפרש רש"י שם: 'כל מאכלי על־פיך', כי גם כל המצות התלויים באכילה כגון תרומות ומעשרות וחלה, וכל העשר מצות התלויים בפת, ואסור נבלות וטרפות ומינים טמאים וכו', הכל כדי לקדש אכילת ישראל - שיהיה מאכלם זך בלי מותרות כדי שיוכלו להוציא משפטי אמת מהתורה, כנ"ל: