# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/15/

ועל־כן עקר הגלות היה על־ידי שנאת חנם שהיה בבית שני, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא ט:). ועקר הגאלה תהיה על־ידי שיבוא אליהו תחלה ויעשה שלום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עדיות ח, ז): 'אין אליהו בא לטמא ולטהר וכו' אלא לעשות שלום' וכו', הינו שלא יבוא לברר לנו ההלכות שאנו מספקין בהם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קלח:) שאין הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד, רק לעשות שלום בעולם, ואז ממילא יתבררו כל ההלכות, כי על־ידי השלום והכלליות, על־ידי־זה התורה נכללת בשרשה, בשכל הכולל, בקדשי קדשים, ששם ברור כל ההלכות, בבחינת (דברים יד, ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' וקמת ועלית" וכו', כי עקר ברור כל ההלכות הוא מבחינת קדשי קדשים, ששם עומדים לוחות האבן בחינת שכל הכולל וכו', כנ"ל. נמצא, שבזה מישב ממילא מה שקשה לכאורה על מאמר רבותינו ז"ל הנ"ל שאין אליהו בא לטמא ולטהר וכו', הלא מבאר בכמה מקומות בדברי רבותינו ז"ל שעקר ברור ההלכות המספקות עתה בידינו יהיה לעתיד על־ידי אליהו ומשיח! אך על־פי הנ"ל מבאר היטב, כי עקר התקון יהיה מה שאליהו יעשה שלום בעולם, ואז ממילא יתבררו כל ההלכות, וכנ"ל:

הלכות אמנין