# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/17/

וזה בחינת מלאכת המשכן, כי כל המלאכות שבעולם כלולים בשלשים ותשע מלאכות, ושלשים ותשע מלאכות ממשכן גמרינן (שבת לא:), כי מלאכת המשכן הוא תקון וקיום וחיות של כל המלאכות והאמנות שבעולם, כי עקר כל מלאכת המשכן היה לתקן פגם האמונה שפגמו ישראל, והעקר היה על־ידי פגם אמונת חכמים, שלא האמינו במשה ואמרו (שמות לב, א): "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו", ועל־ידי־זה כפרו גם בה' ועשו עבודה־זרה. והתקון היה על־ידי המשכן, כי על־ידי שכל אחד הביא נדבת לבו "זהב וכסף ונחשת" וכו' (שם כה, ג) שנמצא אתו, על־ידי־זה תקן האמונה בכלל, כי מאחר שנותן את אשר לו לנדבת המשכן בשביל השם־יתברך, נמצא שמאמין בו יתברך שברא הכל, והוא צוה לבנות משכן. ועל־ידי כל האמנים ובעלי המלאכות שעסקו במלאכת המשכן - על־ידי־זה תקנו בחינת אמונת חכמים, כי חזרו להאמין שכל האמניות והמלאכות שבעולם כלם שרשם בהתורה, כי נמשכים מחכמת החכמים האמתיים המחדשים בהתורה וכו' כנ"ל.

כי בהמשכן עמד הארון עם לוחות האבן, ועקר בנין המשכן וקדשתו היה הכל מהארון הקדוש עם לוחות האבן שהוא בחינת קדשי קדשים, בחינת שכל הכולל שזכו שם, על־ידי ששם כל קבלת התורה בכתב ובעל פה, שכל זה זוכין על־ידי תשובה על פגם אמונת חכמים, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, עין שם. וזה בחינת 'יודע היה בצלאל לצרף האותיות שבהם נבראו שמים וארץ' (ברכות נה.), כי הכל אחד, כי בצלאל היה ראש לכל האמנים בחכמה נפלאה ונוראה, כמבאר בפרשה, וכל חכמתו באמנות היה על־ידי שהיה יודע האותיות שבהם נבראו וכו' ולצרפם כראוי, שזהו בחינת מעלת החכמים הקדושים שיודעין שרשי אותיות התורה, שבהם נברא הכל ויודעים לצרפם ולחדש על־ידי־זה חדושים נוראים, ומשם נמשך התקון של כל הבעלי אמנות שכלולים במלאכת המשכן שראש האמנין היה בצלאל שהיה יודע האותיות וכו':