# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/24/

וזה (תהלים קלט, טז): "גלמי ראו עיניך" וכו' ושם חושב כל השלש בחינות שנויים הנ"ל באדם ומקום וזמן, כמו שכתוב שם (פסוקים ח־י): אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני וכו', כל זה בחינות כלליות שנוי המקומות, שעל כלם הוא מודה להשם־יתברך שכלם כלולים בו יתברך, והוא ברחמיו מחזקו ואוחזו בימינו שלא יפל ולא יטה ממנו יתברך על־ידי רבוי השנויים, כי הוא יודע ומאמין שכל השנויים שהם בחינת צמצומים, כלם כלולים בו יתברך בחינת אם אסק שמים שם אתה וכו' עד גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך, שימינו יתברך בחינת חסדי ה' - אוחזו שלא יתגברו בו הדינים הבאים מהשנויים והצמצומים, כי כשמאמינים שכלם כלולים בו יתברך - נמתק הכל וכו' וכנ"ל.

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר וכו' - זה בחינת שנוי הזמנים, ועקרם השנוי שבין יום ללילה, ועל זה אומר שהכל אחד אצלו יתברך, כי לילה כיום יאיר אצלו יתברך. ואחר־כך מדבר משנוי שבאדם עצמו ושבין אדם לחברו, כמו שכתוב: אודך על כי נוראות נפליתי וכו' גלמי ראו עיניך, שהם כלל כל בני אדם שהיו כלולים באדם הראשון, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח.) על פסוק זה, הינו שכל השנויים שבין גלמי בני אדם - כלם ראו עיניך, כי כלם כלולים בך יחד.

וזהו ועל ספרך כלם יכתבו - 'על ספרך' דיקא, כי עקר התקון על־ידי רבוי הספרים שנתרבין בהתורה הקדושה, שעל־ידי־זה נכללין בבחינת לוחות בבחינת קדשי קדשים. וזהו ימים יצרו ולא אחד בהם - 'זה יום הכפורים' (פסיקתא רבתי כג), שכלול מכל הימים, שאז נכנס הכהן הגדול לבית קדשי קדשים, שאז נכללו כל השנויים יחד, בבחינת שכל הכולל, שעל־ידי־זה נמתק הכל - כל מיני דינים שבעולם, שמשם הכפרה והסליחה לכל החטאים והעונות שבעולם, וכנ"ל: