# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/27/

ועל־כן כל אחד כפי מה שזוכה לאמונת חכמים - כן הוא זוכה לחרות, לבטל מעצמו על עבדות ויגיעת הפרנסה וכנ"ל. וזהו בחינת "חרות על הלחת" (שמות לב, טז), שדרשו רבותינו ז"ל (אבות ו, א) מזה - 'שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה', וזהו "חרות על הלחת" דיקא, בחינת לוחות האבן הנ"ל, בחינת כלליות התורה באבן שתיה קדשי קדשים שכל הכולל הנ"ל, כי עקר החרות משם, כי משם המתקת כל מיני דינים שבעולם, שעל־ידי־זה מתבטל בחינת "בזעת אפך תאכל לחם", שבא מחטא אדם הראשון שפגם באמונת חכמים כנ"ל, שעל־ידי־זה מתבטל כל בחינת עבדות וזוכין לחרות. וכל זה זוכין על־ידי אמונת חכמים, שהוא עקר עסק התורה, כי אי אפשר לעסק בתורה כי אם על־ידי אמונת חכמים, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם משנה ו): 'באמונת חכמים' וכו':