# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/1581/65/29/

כִּי עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת כַּנַּ"ל, כִּי כְּפִי שְׁלֵמוּת דַּעְתּוֹ - כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן רכה), שֶׁעִקַּר הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת וְכוּ'. כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה וּבְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה, וּבִפְרָט עֹצֶם הַדַּחֲקוּת שֶׁל הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים. אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם בִּטָּחוֹן חָזָק, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקא): נָאהר בִּטָּחוֹן ! (רַק בִּטָּחוֹן) כִּי גַּם עַתָּה בְּעֹצֶם הַדַּחֲקוּת - הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ זָן וּמְְְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בּוֹ טוֹב (זֹהַר נָשֹׂא קכג.), 'וּמָאן דְּבָרָא יוֹמָא בָּרָא מְזוֹנָא' (מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַיּוֹם - בָּרָא גַּם אֶת מְזוֹנוֹ) (תַּנְחוּמָא בְּשַׁלַּח כ), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סח, כ): "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה", וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּגְנַז, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֵית יוֹם דְּלָא נָהִיר בֵּיהּ אוֹר הַגָּנוּז בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תְּרוּמָה קמח:) כִּי אִלְמָלֵא אִתְגָּנִיז מִכֹּל וָכֹל - לֹא הֲוֵי עָלְמָא אִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ רֶגַע חֲדָא (אִם הָאוֹר הַגָּנוּז הָיָה נִגְנַז לְגַמְרֵי - הָעוֹלָם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד).

וְזֶה בְּחִינַת (אֵיכָה ג, יח־כג): וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' וְכוּ' זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי ה', כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ - הַיְנוּ שֶׁכְּפִי עֹצֶם מְרִירוּת הַגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְעֹצֶם דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה, וְצָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן - הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִקֹּדֶם מֵעֹצֶם רִבּוּי הַצָּרוֹת מִתְּחִלַּת (פָּסוּק א): אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט וְכוּ', (פָּסוּק טו): הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים וְכוּ' עַד אֲשֶׁר נִדְמֶה לִי שֶׁאָפֵס תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵה' אַךְ זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ', הַיְנוּ הַחֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינָם תַּמִּים וְאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, מִבְּחִינַת אוֹר הַגָּנוּז שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ: